"אלג'יר היתה מכורבלת בתוך עצמה, מאזינה. האימה
כרסמה במעיה, המצוקה העכירה את נפשה, והצללים
שחבקו את קירות בתיה- כמו העירו אותה משינה טרופה.
מכאובה של העיר התגולל כשירת טרובדור נוגה כנגד
הגלים שליטפו את הנמל. שבויה בתוגתה ראתה את אמונה
באדם אובד לעד, את דורשי שלומה נמוגים כאדים ברוח..."

בשפה של וירטאוז כותב <mark>יסמינה חדרה</mark> מסמך מרתק שמגלגל את
סיפור ההיסטוריה המודרנית של אלגיר (או חלק ממנה ליתר