“בתי הבכורה -הדס ,כתבה את רשמיה על הספר על רקע לימודיה בתואר שני בפסיכולוגיה :

"במאמצי להבנות את האנליזה שלי ברמה עמוקה ויעילה יותר, עלי לנווט תוך כדי ביקורת עצמי במסלול גורלי; מסלול הדורש כפי הנראה, בהיבטים מסוימים, לא רק השלמה אלא גם תיקון של עמדותינו המעשיות ולעתים גם התאורטיות"

הספר הזה הוא למעשה ספר על חלוצים. כמעט כולנו משתמשים במילים כמו "הוא מדחיק" "היא מכחישה" או "הם עשו את זה באופן לא מודע". אבל חשוב לזכור שהמושגים האלה, שנראים לנו היום כה ברורים, היו פעם דרכים לעבר טריטוריה לא מודעת – נפש האדם. אבי השיח הפסיכולוגי המודרני הוא פרויד ועליו נכתבו מאות ספרים ומאמרים. עם זאת, ישנן דמויות פחות מוכרות, שהיו שותפות למסע המיפוי הזה של הטריטוריה הלא מוכרת. וכזה הוא שנדור פרנצי.

לפרויד היו כמה תלמידים שלמדו ממנו את תורתו ואף הוכשרו על ידיו בכדי להיות פסיכואנליטיקאים ועברו אצלו פסיכואנליזה. שנדור פרנצי היה אחד מהם. לאחר שעבר פסיכואנליזה על ידי פרויד, פרנצי עצמו פנה לחקור את נפש האדם ולטפל במקרים הקשים ביותר שאיש מבין עמיתיו המטפלים לא היה מוכן לקחת על עצמו.

לפרנצי הייתה מערכת יחסים סבוכה מאוד עם פרויד, שנפרסת לאורך התכתובת ארוכת השנים. פרנצי היה אמיץ דיו בכדי לערער ולהתווכח עם פרויד, שהיה דמות כוחנית במרכז הזירה הפסיכואנליטית של אותם הימים. פרנצי מחליט בהחלטה אמיצה לפרסם את רעיונותיו שלעתים עמדו בסתירה לאלה של פרויד ועל כך הוא נודה מהחברה הפסיכואנליטית של תקופתו ובמשך שנים הוקע כאדם שלוקה בנפשו. כך כותב פרויד לפרנצי כאשר זה דוחה את נשיאות האגודה הפסיכואנליטית:

"אינני מאמין עוד שתתקן את עצמך כפי שאני תיקנתי את עצמי לפני דור... זה כמה שנים שאתה מפנה לי עורף בשיטתיות..מבחינה אובייקטיבית הייתי יכול להצביע בפניך על הטעויות התאורטיות במסקנותיך, אך לשם מה? אני משוכנע שלא תיתן לכל ספק לחלחל לתוכך שם"

הספר הוא היומן הקליני של פרנצי הכולל בתוכו סיפורי מטופלים, רעיונות ותיאוריות שפיתח. תיאורים של מערכת היחסים הסבוכה שניהל עם פרויד ומחשבות פרטיות שלו. הוא עוסק בנושאים כפאראנויה, סכיזופרניה התסביך האדיפלי ועוד. זהו ספר מרתק עבור מי שמכיר את תורתו של פרויד ורוצה לקבל הצצה לאופן שבו אנשים אחרים חקרו והבינו את הנפש האנושית באותם השנים כמו גם על המחיר היקר ששילמו על תעוזתם.

בספר הקדמה מצוינת ליומן מאת ג'ודית דופונט, הפורסת את מסכת יחסיהם של פרויד ופרנצי. הקדמה זו גם מסבירה את המונחים המקצועיים שבהם פרנצי מתרכז. עם זאת, הספר נועד לאנשים המתעניינים בפסיכואנליזה ושיש להם ידע מסוים בתחום. הספר נותן לנו הצצה מרתקת לתוך עולמו הפנימי המסוגר של אדם שחקר באופן אמיץ את עצמו בסופו של דבר, במחיר של חייו.

הספר יצא לאור בתמיכתה של החברה הפסיכואנלטית של ישראל ונערך על ידי עמנואל ברמן, איש מקצוע ידוע בתחום. תורגם מגרמנית על ידי אורנה וסרמן.”