שקספיר שכזה עוד לא ראינו - שקספיר מזווית הראייה של אישתו. ובוודאי לא גברת שקספיר כזאת שניתן לה כאן פתחון - פה כה מרתק ומשעשע.
מעט העובדות המוצקות הידועות ברבים על אודותיה - שהיתה זקנה מבעלה בשמונה שנים, שאילצה את שקספיר בן השמונה עשרה לשאתה לאישה אחרי שהרתה לו, שהוא נטש אותה ואת ילדיהם בסטרטפורד הנידחת והשתקע בלונדון המעטירה, ושבצוואתו הוריש לה את "המיסה הפחות המשובחת" - הצטרפו ויצרו בדעת הקהל לדורותיה דמות אישה דחויה ומבוזה וכמובן לא ראויה.
ואילו היומן האינטימי שלה על חייה עם המשורר מזמן לקורא מפגש מרנין עם בת זוג ראויה בהחלט, אם גם בלתי צפויה, לאביו מולידו של מענה הלשון הנשי השנון בתיאטרון האנגלי.
היא אישה פשוטה והגונה ויראת - שמים, שהשכל הישר הוא מדריכה ומשענתה בחייה הלא קלים.
בספרות אין לה כל עניין, והיא לא קראה אף מילה מכתבי בעלה.
היא פוסקת על חיי הנישואים שלהם: " לו הוא היה חירש ואני הייתי אילמת אנחנו היינו יכולים להיות זוג מאושר".
סיפורה של אשת המדנים חריפת השכל והסוררת מזמן לקורא חגיגה שקספירית של דמיון פרוע וזימה שובבה וצחוק מרנין לב.
רוברט ניי, יליד לונדון,1939 ספרו "אסופת שירים 1988 - 1955", נבחר בידי שישה מבקרים כאחד מ"ספרי השנה" שלהם.
הוא גם מחברם של רומנים היסטוריים, בהם "פלסטף" (שהוכתר הן בפרס הותורן והן בפרס לספרות יפה של העיתון "גארדיין"), "מרלין", "פאוסט", ולאחרונה "גברת שקספיר" ו"מר שקספיר המנוח".
ספריו תורגמו לשפות רבות.
" יצירת מופת בזעיר אנפין... מצחיקה, רוויה רוך, בלתי נשכחת" ("דיילי טלגרף").
"מפגן וירטואוזי של ניבול - פה ושנינות, פטפטנות מרהיבה וחיות נפלאה"
("אובזרוור").
"גברת שקספיר מתייצבת חיה על הדף: מצחיקה, קולנית, מרשעת לרגעים, אך אינה מניחה מקום לספק בדבר אהבתה לאיש אשר את יצירותיו אפילו לא טרחה לקרוא".
(סאנדיי טלגרף").