את אסופת השירים "מוקדם ומאוחר" ערכה לאה גולדברג בעצמה, במחצית השנייה של שנות החמישים. היא כללה בספר את הטובים שבשיריה ואף הוסיפה לו מדור שירים שנדפסו אז לראשונה, "מלים אחרונות" שמו.
בראיון שנערך איתה עם פרסום "מוקדם ומאוחר" סיפרה על תהליך העריכה: "אני בחרתי לפי הטיב, מה שנראה היה טוב יותר, אפשר שאני טועה. שום איש אינו אובייקטיבי ביחס לכתיבתו. אבל, נדמה לי, כי לי יש לפחות מידה מסוימת של חומרה לגבי עצמי, ובחרתי את השירים שנראו לי קצת יותר טובים באותו ספר...".
זהו מבחר מייצג של שירתה, מביכורי יצירתה ועד שיריה המאוחרים; רבים מן השירים שכונסו כאן הולחנו לימים – "ימים לבנים", "ולא היה בינינו אלא זוהר", "משירי ארץ אהבתי", "האוהבים על שפת הים" ("בואי כלה") ועוד ועוד.