סיפור התבגרותה של ג'מילה - נערה צעירה הגדלה באלג'יריה של שנות השישים המוקדמות. אביה, איש קשה ותובעני, מתעמר בה מיום לידתה כיוון שנולדה למין הלא-נכון. עוד בהיותה פעוטה - בת ראשונה אחרי שני בנים - הוא מחליט להיפטר ממנה במהרה ולהשיאה בגיל צעיר ככל האפשר.
מסתבר כי אמה של ג'מילה גדלה בתנאים דומים, וגם אביה היה נחוש בדעתו להשיאה צעירה. אבל האם סירבה לקבל את "החיים מאחורי הרעלה" וניסתה למרוד. היא אפילו נטלה חלק במאבק המחתרתי למען שחרור אלג'יריה. מאבקה אמנם לא עלה יפה, אולם היא נשבעה לעצמה שבמקום שבו היא נכשלה - בתה תצליח.
סיפורה של ג'מילה הוא קשה ואכזרי, ועם זאת הטקסט נקרא בקלות ובשקיקה. למרות הזוועות וההתעללות הנפשית והפיזית שג'מילה עוברת, היא נוקטת בסגנון מרוחק שאולי הוא זה שמאפשר לה ולנו לשרוד את סיפורה ולקוות לגאולה.
דרך סיפורן של ג'מילה ואמה חושפת בפנינו מרואן את סיפורן של הנשים בחברה המוסלמית השמרנית ואת חוסר השוויון המשווע בינן לבין הגברים, המתבטא בכל מערכות היחסים המתוארות בספר. ובכל זאת סופו של הסיפור מותיר אותנו עם פתח של תקווה.