“אחרי שסיימתי את הביוגרפיה המרתקת על אלברט איינשטיין בערה בי הסקרנות להמשיך ולגלות עוד על הפיסיקה של היקום שלנו. לכן נזכרתי בספר המפורסם והותיק הזה, של הגאון הנוכחי של עולם הפיסיקה, סטיבן הוקינג.

ציפיתי ליותר, אני חייבת להודות. הספר בסדר, מעניין לפרקים, אבל לא הצלחתי להתרגש או להתפעל יותר מדי ממה שקראתי. הוקינג מקצר (מאוד) את תולדות הזמן, אבל לא מצליח להיות ברור. בשניים-שלושה פרקים ראשונים עוד הייתי איתו, אח"כ כבר הלכתי לגמרי לאיבוד. חלק מהנושאים שהוא מעלה נראים לי כמדע בדיוני (המסע בזמן דרך חורי תולעת, למשל), ואם יש בינם לבין המציאות קשר כלשהו, הוקינג רחוק מלהצליח להסביר אותו.

העמימות של הספר הופכת אותו ללא מועיל במיוחד. השקעתי בו זמן רב וקראתי אותו לאט ובסבלנות, ועדיין אני לא יכולה להגיד שלמדתי ממנו הרבה.

מה שכן, בהמשך לספריו של ריצ'רד דוקינס, גם הספר הזה מחזק מאוד את התחושה שאין צורך לפנות להסבר מסוגו של 'אלוהים' כדי להבין את קיומנו. אם כי אני חייבת לציין שהאמירה שחוזרת בספר הזה, שמימד הזמן לא התקיים לפני "המפץ הגדול", ולפיכך אין משמעות לנסות ולהבין מה קדם למפץ הגדול, היא בלתי נתפסת בעיני. המוח שלי לא מסוגל לעכל מצב כזה.

היו עוד כמה דברים בספר שמצאתי תמוהים למדי. בנוסף לכך שבין העובדות המדעיות, הוקינג בוחר מדי פעם להשחיל פרטים לא חשובים על האונברסיטה שבה הוא פועל וכדומה, הספר גם מסתיים בשלושה פרקים קצרים ומשונים על גלילאו גליליי, ניוטון ואיינשטיין. מה שהוקינג בוחר לספר על שלושת מדעני הפיסיקה הגדולים בהיסטוריה, אלו דווקא הפרטים הטפלים ביותר והשוליים ביותר. ניוטון היה אדם נרגן ולא נחמד, איינשטיין היה ציוני. מה הקשר בין זה לבין התגלויות הפיסיקליות שלהם? לא ברור.
חסרה לי יד מכוונת בספר הזה, חסרה לי עריכה.

בסופו של דבר, ספר מאכזב.”

“אני לא יודע מדוע הספר הזה זכה למעמד של "מדע פופולרי" המיועד לקהל הרחב. במרוצת העשורים שחלפו מאז ראה אור נתקלתי פה ושם באנשים שהתנאו בתיאור רעיונות שדלו מתוכו, אבל אני ספק עד כמה באמת הבינו את הדברים לעומקם, שהרי התיאוריות הנסקרות בספר מניחות - אם אני רואה נכון - ידע ברמות גבוהה בפיזיקה, באסטרו-פיזיקה, בקוסמולוגיה ובמתמטיקה. קצת כימייה גם לא תזיק.

כהדיוט, שכל הבנתו בשכאלה מתמצה בפיזיקה ובמתמטיקה מבית הספר התיכון, אני יכול לומר שקיבלתי מהספר תמונה כללית של השאלות שעליהן מנסה המדע להשיב בתחום זה, וברמה הפשטנית ביותר: איך התחיל הכול, למה זה דווקא ככה ולאן זה הולך - שאלות שכל יצור תבוני מן הסתם מתמודד איתן.

ייתכן, כמובן, שיכולת ההבנה שלי מוגבלת עוד יותר מזו של ההדיוט הממוצע. ייתכן גם שהדברים מסובכים מאוד, ונראה לי שקריאות שנייה ושלישית יוכלו לשפר את ההבנה.
מבחינתי, הרווח שבקריאת הספר הוא בקניית מושג בסיסי במונחים בתחום, ובמפגש עם הנושאים שהייתי מעוניין לפנות לקריאה נוספת על אודותיהם כדי להרחיב מעט את ההבנה.

חשוב גם לזכור שההתקדמויות והגילויים שמוצגים נכונים לזמן כתיבת הספר (כ-35 שנה אם אני לא טועה), כך שהוא בוודאי אינו עדכני בכל הנוגע לקו החזית של התחום, שהולך ומתפשט ממש כמו היקום עצמו.

שורה תחתונה: התאכזבתי. מעצמי, לא מהספר.”

“זה ספר פיזיקה, למי שלא בא עם ידע קודם הספר הזה הוא אוסף של מילים בג'יבריש ולמי שבא עם ידע קודם זה אוסף של מילים בג'יבריש רק שיש פחות מילים בג'יבריש ואפשר להבין את החלקים הלא קוונטיים (אחרי שלוש ארבע פעמים) מי שלא מתעניין בפיזיקה ישתעמם ומי שמתעניין בפיזיקה יצא עם פה פעור וכאב ראש (כשהוא לא קרא את הקטעים הקוונטיים
ספר קשה להבנה אך מרתק בהחלט”

“הספר המפורסם בהא הידיעה של סטיבן הוקינג.
הספר הינו בעל אופי של מדע פופולרי, אבל ישנם מקומות בהם הקריאה בו אינה קלה וקולחת.
הוקינג מתמקד בהתפתחות של רעיונות מדעיים ופחות בביוגרפיות המעניינות של האנשים שהגו את הרעיונות הללו.
בתוך דפי הספר ניתן למצוא אנקדוטות מעניינות מתולדותיהן של תיאוריות פיסקליות כאלו ואחרות, רק צריך לשים לב תוך כדי קריאה, ולא לקרוא כדי לצאת ידי חובה.
בסך הכול נהניתי מקריאת הספר ואני ממליץ עליו.”