“השלל מעונת מתנות סוף השנה מהורי התלמידים וההנהלה כלל השנה הרבה ספלים מלאים בשוקולד וסוכריות. טרנד תמוה שהחליף את המתנה המתבקשת והמצופה - ספר - הכולל בתוכו פתק החלפה. כך התעשרה לה ספרייתי בשנים האחרונות: הייתי מרכז את כל הספרים שקיבלתי כמתנת סוף השנה, רובם רבי מכר וספרי הדרכה נוראיים ומגיע איתם לצומת ספרים ומחליף אותם ביצירות שיותר לטעמי. כזה כיף.

והנה טרנד חדש ומעצבן התרגש על עולם המתנות ובמקום ספרים (יחי האות הקטנה) ספלים. כאלה חמודים ממש עם ציור מקסים של ינשוף, מיקי מאוס וארנבת. אבל איפה הם ואיפה ציפייתי. חרס ממש. רק אימא אחת שכנראה לא שמעה מה אני עושה עם הספרים שאני מקבל העניקה לי במתנה ספר ואיתו פתק החלפה ואף הקדימה הודעת וואטסאפ נרגשת לגבי טיבו של הספר ו"כמה הוא שינה את חיי ואת חיי הסובבים אותי" ואף השביעה אותי למקרה שלא "אתחבר" לספר לכל הפחות לנסות לקרוא בו. "הוא שינה לי את החיים לא פחות". על אף שאיני מתרגש משבועות ובעיקר כדי לא להיחשב פלצן גבה מצח בעיני עצמי, פתחתי את הספר והתחלתי קורא בו.

כבר העטיפה לא בישרה טובות: תצלום של בחור מסוקס בעל זיפים מסודרים כבמסדר יום העצמאות עם ארשת פנים רצינית לבוש בחולצה מחוייטת היישיר אלי מבט, חלקו האחורי הבטיח שלא מדובר בגורו חדש, אלא בבחור די אינטליגנט שפיתח שיטה בה נוכל בקלות ולאחר אימון תודעתי קצר להוסיף לנו תכונות טובות שישחררו אותנו מהרגלים רעים המעכבים בעדנו להשיג את האושר. בקיצור ספר הדרכה.

הן המבוא והן הפרק הראשון היו רדודים להחריד. בואו נצעק חמש פעמים אני רוצה שינוי (נשבע לכם שכך במקור) ונפתח לנו נתיב לשינוי. הפרק הראשון עסק בלא לקבל את הדברים בחיינו כהווייתם אלא לשאול שאלות. על כל דבר כל הזמן. ויש גם סוד והוא מחשבה שיוצרת מציאות. איזה גיבוב של שטויות. סגרתי את הספר בזהירות. ולמחרת סרתי לצומת ספרים עם פתק ההחלפה. נטלתי מהמדף את 'מסכת על טבע האדם' של דייויד יום, שכבר איזה זמן לא קצר אני מעוניין בו, אך בשל מחירו היקר (139 ש"ח) חיכיתי לסוף השנה ושללותיו. הוספתי 38 ש"ח והספר בידי. והתחלתי קורא בו.

הן המבוא והן הפרק הראשון הכניסו אותי לסחרור מחשבתי נדיר בעומקו. על העטיפה ציור של בחור עם מבט חולמני חבוש מטפחת סקוטית שכנראה הייתה טרנדית באותם ימים. דיויד יום מנסה לקעקע את עניין הסיבתיות כקשר הכרחי ומוכיח לוגית כי מדובר בהתנסותנו החושית. לדוגמא: אש ועשן, האם הקשר ביניהם הכרחי או שמא הורגלנו מניסיוננו לראות אותם יחדיו? יום מטפל גם בבעיית האינדוקציה ומראה שגם אם כל יום יופיע לפנינו עורב שחור אין זה מוכיח שכל העורבים שחורים.

הספר מרתק מאוד, מרחיב את התודעה ופותח את הדמיון. ואפילו לא צריך בשביל זה לצעוק שום דבר חמש פעמים. מה כן צריך? המון סבלנות וריכוז רב. דבר נדיר אצל רוב הקוראים, מה שמוביל להצלחתם הגדולה של ספרי ההדרכה ולהתעשרותם של כל מיני גורואים עם זיפים שמצטלמים יפה.”