בשנות ה - 60 קם בסיפורת האמריקאית דור של סופרים שערערו על המוסכמות המודרניסטיות, אם על ידי הצגה של דמויות המורדות בסדר ובהגיון של ארחות הציוויליזציה, אם על ידי סגנון אידיוסינקרטי המושך תשומת לב לעצמו, אם על ידי עיסוק מפורש בשאלת הייצוג באופן שאינו מאפשר עוד אשליות מימטיות ואם על ידי הצבת מבנים, מלאי פערים וסתירות פנימיות לכאורה. כל טקסט נדרש להמציא לא רק את נושאיו אלא את כללי המשחק הקובעים את היחס בין מחבר לקורא ובין הספרות לחיים. מצדדים ומבקרים כינו כמה מן הסופרים האלו "פוסטמודרניסטים." ששה עשר מהם מיוצגים באנתולוגיה זו, הראשונה מסוגה בעברית.