“יום ראשון 20.10.2024 - 380 יום לטבח ולחטיפה

מי היה מאמין ש-101 חטופים עדיין יהיו בידי חמאס לאחר יותר משנה?!

בבואי לכתוב את הסקירה נתקלתי בידיעה על ניצולת נובה בת 22, ששמה היום קץ לחייה. נראה שטבח 07.10.2023 גובה קורבנות גם היום, ולא רק מבין אלה שנמצאים בשבי החמאס.

הספר "מר הפקרה" פורסם על ידי פורום חיים של משפחות החטופים. הוא בנוי כמקבץ של מאמרי דיעה וחוויות אישיות של בני משפחות חטופים, משפחות שכולות, ניצולי הטבח, אנשי רוח ואנשי מערכת הבטחון.
במאמרים קיימת התייחסות למעשי נתניהו וממשלתו בהיבט חברתי, בטחוני, כלכלי ואפילו פסיכולוגי התנהגותי. הם כוללים, בין היתר, התייחסות להפיכה המשטרית, לאלימות המשטרתית, לאנשים שהקיף את עצמו בהם ועוד.

בין הכותבים ישנם כמה שמכירים את ביבי וסביבתו באופן אישי, כמו צוות אמנון (7 אנשים שהשתתפו במבצע אנטבה) והסופר איל מגד שכתב "האיש הזה, שפעם ראיתי בו חבר, הפך למרבה הזוועה לצורר".
גם דן נתניהו, בן דודו של ביבי, מופיע בספר כמי שהפך מאוהד שלו לאחד המבקרים החריפים על הפקרות נתניהו, ולא רק לגבי החטופים.

בין הקטעים המוצלחים ביותר, לטעמי, ישנם כאלה שמתייחסים לפן אנושי או אישי, לפעמים אפילו די קטן, כמו כתיבתה של עינב גלילי על היכרות אישית עם החטופה קרן מונדר, פרופ' ניצה בן דב שהשוותה את התנהגותו האצילית של המלך חוסיין לאחר רצח שבע הבנות באי השלום בנהריים להתנהגותו של נתניהו מאז הטבח, ומאמרו של בני רבינוביץ, עיתונאי חרדי, שכתב על הגעת נתניהו לבני ברק אחרי פיגוע שבו נרצחו חמישה אנשים.

הספר לא מתיימר להיות יצירה ספרותית גדולה, אבל יש בו גם קטעי שירה, כמו הכתיבה המחורזת העוקצנית של אפרים סידון או "בלדה למפקיר" של גיא סלע המרכז תחומים שונים של ביקורת על התנהגותו של נתניהו מההפיכה המשטרית, דרך הטבח ועד הטיפול בחטופים ובאוכלוסיה הנפגעת כולה.


הספר הוא כתב אישום נגד נתניהו. חלק גדול מהקטעים הם כלליים מדי וחוזרים על רעיונות דומים. נראה שהדבר נובע מהגבלת כמות המילים לכל כותב, מהדחיפות להוציא את הספר מוקדם ככל האפשר ומרצון לתת למגוון רחב של אנשים את האפשרות להתבטא.
ציפיתי שתמיר פרדו, יובל דיסקין ובוגי יעלון יכתבו מאמרים מעמיקים על החוויות שלהם עם נתניהו, אך נראה שההגבלה על גודל המאמר גרמה לשטחיות גם שם, וחבל שכך.

הספר מביא בסופו לוח זמנים מאת מיכאל האוזר טוב, שמראה כיצד נתניהו טירפד את עסקת החטופים מינואר ועד יולי 2024.
למידע נוסף על טירפוד עסקת החטופים מומלץ לצפות בכתבתו של ירון אברהם "כך טורפדו עסקאות החטופים". לוח הזמנים בספר והכתבה של ירון אברהם חופפים בחלקם ולעיתים משלימים זה את זה.


כך טורפדו עסקאות החטופים / ירון אברהם
https://tinyurl.com/4j2fk4ey


εϊз”

“אין מתאים מערב יום השואה לכתוב על הספר המופיע בכותרת.
להזהיר ולהתריע מהאיש הכי מסוכן לישראל מאז ומעולם.
האיש שלקח אותנו לפילוג ולהסתה,ששיסה מחנות אלה באלה ומחכך ידיו ברשעות ובסיפוק.
האיש שהשניא אותנו בכל העולם,האיש שדואג רק למשפחתו הרקובה.
אם לא היה בעולם,רבין היה ממלא את שנותיו,כנראה ששלום היה שורר בינינו ובינינו לבין שכנינו הפלסטינים.
הביביזם לא היה קם וממלא את ישראל בביוב,בשנאה ובהסתה. לא היה ערוץ 14 בחיינו.
לא הייתי צריך את הספר הזה כדי לדעת מי האיש, אך מי שרוצה להבין איך הגענו לאסון הכי מזוויע מאז השואה שיקרא את הספר הזה.
המיטב של ישראל הטובה והיפה כותבים נגד האיש שאחראי לכל מה שרע פה.
לא הצבא אשם,לא השב''כ וגם לא החמאס (לולא נתניהו מזמן לא היה חמאס).
אל תשכחו, במיוחד ביום הזה, מי היה ידוע כנואם גדול, למי היתה כריזמה, מי ידע לגייס המונים.
הקול קול נתניהו והידיים ידי....”

“כמאה וחמישים בני אדם, מהם מפורסמים ומפורסמים פחות, מתחרים על פני 325 עמודי הספר הזה על מי יבטא בדרך הקולעת והנזעמת והנחרצת ביותר את שנאתו לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

ב-1984 של ג'ורג' אורוול יש דבר הנקרא "דקותיים השנאה" ("the two-minutes hate"). מדובר באירוע יומי המתקיים בכל משרד ומסגרת, בו מביעים המשתתפים תוך קריאות נאצה היסטריות את שנאתם לרב-הנבל, אויב המין האנושי, עמנואל גולדשטיין. אם יבוא יום ויחושו מארגני המחאות ברחוב קפלן שלהט צאן מרעיתם כבר לא מה שהיה וצריך ללבות מחדש את היצרים, אז כדאי להם לשקול אימוץ של "דקותיים השנאה" של אורוול תוך קריאה כל פעם של פרק מ"מר הפקרה". מעין תשליל של ספר תהילים לצורך תשליל של תפילת ישראל.

ועכשיו אזכיר כמה קטעים ומטבעות לשון שנראו לי מוצלחים במיוחד.

• הסופרת יהודית רותם כותבת על "קופות השרצים הכרוכות על גבו".

• איש הטלוויזיה קובי מידן מחבר בתים נוספים ל"האם השלישית" של נתן אלתרמן.

• גיא סלע, המזוהה כ"בוגר ישיבת הסדר וחבר ליכוד" מוסר אף הוא את תרומתו בשיר. שיר לא משהו אבל ראוי לשבח על המאמץ.

• ההיסטוריונית ענת ישראלי שולה "מנהרת העלבון והשנאה לשמאל שאותה חפרו נתניהו, משפחתו ועושי דברו..."

• הסופרת והיועצת הארגונית כנרת רוזנבלום מאפיינת את דרך התנהלות הממשלה כמו "המקבילה הרטורית של השלכת גמדים".

• שלמה בן עמי, מאדריכלי אוסלו, מתבטא בלשון שאיננה ציורית במיוחד אבל כמי שנושא באחריות חלקית על מספר הרוגים באותו סדר גודל כמו זה של השבעה באוקטובר, מגיע לבנאדם פרס ראשון על אירוניה.”

“ספר זה, אינו בסטטוס של ספר רגיל. זה אינו ספר שנכתב על ידי סופר, לשם הספרות, לא ספר הגיגים או פילוסופיה, זה לא ספר יצירה, ולא אסופה של כתבים - ספר זה מהווה עדות צועקת, אילמת, כואבת, לאחד המחדלים הנוראיים שהתרחשו בישראל וממשיכים להתרחש בישראל גם בעת כתיבת מילים אלו, שנה אחרי.

ספר זה גם לא נמכר כספרים אחרים, הוא תוצר של תרומה, של התאספות, של הקריאה "להיקרא" על ידי כמה שיותר אנשים, לא להעלים עין, לא לשכוח, לא להיעלם מעל פני המפה הפוליטית - ולא להתכסות תחת מעטה פופוליטיקה זולה, פרופגנדה תעמולתית, של פוליטיקאים רדודים וחדלי אישים.

ספר זה הוא צעקה לעם ישראל להתעורר, להרים את הראש ולקרוא את המציאות הנוכחית דרך עיניים אינדיבידואליות, בוחנות, ולא דרך אידיאליזם קשקשני ואמירות "מובילי דעה" מגויסים.

ספר זה מנסה לחשוף, בדרכים שונות, כיצד אדם אחד חסר-אחריות יכול לגרור מדינה שלמה לתהום הנשייה, בציניות זוועתית ובגרגרנות הרסנית, אבל לא לבדו... אלא כי אנחנו, כולנו, מאפשרים לזה להמשיך לקרות. מורשתו של נוטש החטופים, כפי שמו של ספר זה, היא גם מורשתו של נוטש העם למותו ללא האחריות, הוויתור והכבוד הנדרשים ממנהיג.”