אֱהֹב אוֹתִי
זוֹעֵק לִבִּי
אִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ
מְעַךְ
רַק אַל תִּנְטֹש
כִּי זֶה כּוֹאֵב
פִּי כַּמָּה
זֶה כּוֹאֵב
ספר שיריו של איון בר, זהויות, מעמיד בפנינו יוצר מקורי ומפתיע שבמשך עשורים שקטים של כתיבה נחבא אל הכלים וקיים חיים שגרתיים לכאורה ושלא־לכאורה.
כאן נתקבצו מכלול הקולות המרכיבים אותו כזהויות מתחלפות, החושפים את עולמו המורכב, המרובד והעשיר ואת ההתמודדות מרובת פנים עם קטנות היומיום ועם גדולותיו.
אך מה שכובש במיוחד בשירתו של בר קשור בד בבד בזרות הבסיסית שהוא מביא אל שיריו כמהגר ותיק, שאולי יש לה חלק משמעותי ברעננות המתמדת של המבט והדיבור שהוא מפעיל, על אחת כמה וכמה כשהיא עוברת בקלות מעוררת השתאות בצינורות מוסיקליים שבר יודע אותם עמוק־עמוק בנפשו פנימה.
כך, כמעט כפלא, קורמת בפנינו מוסיקה צרופה של יומיום מלא רגש ומחשבה.