הִיא עוֹצֶמֶת עֵינַיִם וְקָמָה,
לוֹבֶשֶׁת שִׁרְיוֹן
וְקוֹרֵאת לַשָּׂעִיר:
“שָׂעִיר, בּוֹא!
יֵשׁ לָנוּ מְשִׂימָה חֲשׁוּבָה!
הַלַּיְלָה שׁוּב נַצִּיל אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.”
סיפורנו מתחיל כל יום בערך באותה השעה – השעה שבה קרן האור הקטנה עוצמת עיניים והולכת לישון, קצת לפני השעה שבה קרן האור הגדולה הולכת לישון בעצמה.
כי מתחת למעטפת החמידוּת לתינוקת שלנו יש משימה! מוטל עליה להגן עלינו, הגדולים, מפני כל המפלצות שבחלומות.
אף פעם לא חשבתם למה תינוקות מתעוררים עייפים?
למה הם חוזרים לישון זמן כל כך קצר אחרי שקמו?
למה הם הולכים לישון כל כך מוקדם? כי לתינוקות בכלל ולשלכם בפרט יש אומץ לב מיוחד, כזה שנעלם עם השנים, ואם לא מנצלים אותו בשלב מוקדם, אולי לא יחזור לעולם. אז תסתכלו על התינוק שלכם עכשיו ותגידו לו או לה תודה – תודה על השינה המתוקה.
אור ששון – כמעט בן 30 – נשוי לעדי ואבא לאלה. אחרי הרבה שנים של עשייה משמעותית בעולמות החינוך החליט לעשות מעבר חד ועבר לעולם ההיי-טק.
דווקא שם אור מצא את הזמן, בשעות הקטנות של משמרות הלילה, לכתוב כמה סיפורים קצרים בהשראת תינוקת שרק נולדה וכלב אחד שעיר.
בלילות נטולי שינה בעבודה כתב על הלילות נטולי השינה בבית. אבירת הכרית הוא ספרו הראשון, לפחות עד הילדה הבאה.