הספר גדוש מאמירות שנונות של גיבורי הספר. אם חשבתי ש-אשר קרביץ הוא הסופר השנון ביותר התברר לי עם קריאת הספר ילד קיץ ש-<mark>א. סלע</mark> אלוף בכך עוד יותר.
הספר נפתח בסצנה חזקה של רגע בו 5 אנשים מכוונים נשק אחד אל השני – מאזן אימה. נראה שרק דאוס אקס מכינה יחלץ את הגיבור מהמצב הבלתי אפשרי הזה.
נשארתי במתח (ולכן לא יכולתי כמעט לעזוב את הספר) עד בערך אמצע הספר, בו התברר איך נפתר הסיבוך הזה (ובלי דאוס אקס מכינ

הספר "ילד הקיץ" (ספרי ניב, 2020) מאת הסופר <mark>א. סלע</mark> הוא ספר נוסף בעלילות הבלש הפרטי "כחול לבן", מעין פיליפ מרלו תל־אביבי, בשם ברהמס (ברי) לוין. לוין המצולק והאנטי־חברתי, שמאחוריו שירות ארוך כאיש מבצעים מיומן בשירותים החשאיים של ישראל, רק רצה קצת שקט ושלווה כדי שיוכל לסייד את הפאב שפתח עם שותפו איזי. אבל החיים, כמאמר ג'ון לנון, הם מה שקורה שעה שאתה עסוק בלתכנן תכניות אחרות. אנדריאה, אשתו לשעבר של איז

קשה לכתוב ספרי בלש ברחובות תל אביב. משהו במטרופולין הישראלי לא עובד כשמנסים לעשות העתק הדבק עם טוויסט של הלבנט. אבל לאורך השנים ניסו כמה סופרים (הבולט שבהם הוא יאיר לפיד בסדרת ספרי הבלש הפרטי שכתב על ג׳וש שירמן, יוצא גולני ומחלק הבילוש) ליצור בלש פרטי "כחול לבן". למרות האתגר נראה ש<mark>א. סלע</mark> הצליח. ספרו, "עטלף באביב" (ספרי ניב, 2018), הציג לקהל הקוראים מעין פיליפ מרלו תל אביבי, בשם ברהמס (ברי) לוין, י

#
יש זמנים המחייבים אמצעים מיוחדים. אפילו קיצוניים. הזדמנתי היום ליום כזה, שחייב המון המתנה, שנקטעה מפעם לפעם בפעילות קצרה. במקום לשבת ולהתעצבן על ההמתנות הארוכות, קראתי את הספר הזה, מה שהעביר לי את היום בלי עצבים.

זה ספר מתח שנראה כמו ספרי המתח של פעם: הבלש (ברהמס. בחיי, זה שמו. ברי בשבילכם) הוא טיפוס מופנם, בוגר החלק היוקרתי של מערכת הביטחון, מחבב תשבצי היגיון, מנהל (טוב, נגיד...) פאב עם שו