ויהי בשליש הדרך במעלה ההר הקרוי שמו ימי צקלג, מאת הסופר ס. יזהר, ואתעייף. ואעצור בצד הדרך יען כי בקשה נפשי אתנחתא. ואשב, ואוציא מציקלוני ספר דק מן הדק ואקרא בו. ואקדר מצחי, ואשתומם, ואתגרד, ואתבהל, ואעווה פני, ותחרד נפשי ותבקש למות, ואזעק זעקה גדולה לאמור: וואט דה פאק?! איזו אתנחתא ואיזה בטיח!!

32 ילדים, מוזנחים למראה בגילאי 8 עד 12, מופיעים יום אחד בעיר גדולה בצפון מזרח ארגנטינה. מאין באו? כי

ספר שמתאר תעלומה שהייתה בעיירה קטנה בארגנטינה.
בחור צעיר מגיע לעבוד בעירייה בצפון מזרח ארגנטינה לאחר שממנים אותו לפקיד האחראי על שילוב ילידים בקהילה בלשכת הרווחה המקומית.
בעיירה נוצר אירוע מוזר שהופך לתעלומה לפתע שלושים ושניים ילדים צצים בעירייה ואף אחד לא יודע למה. הבחור הצעיר מתאר מבעד לעניים שלו את התעלומה המסתורית.
הרחובות של העירייה הקטנה מתמלאים בילדים שמצליחים לשרוד בזכות מעשי ביזה.
עד

מומחה מוכח לקליטת ילידים בחברה תרבותית, נשלח לסאן כריסטובל כדי לתרום מיכולותיו וניסיונו, נתקל בעצמתו של מזג האוויר הלח, הג'ונגל והירוק הפרוש לכל עבר, ובעיקר "בכל חומרתו הבוטה של העוני. התכוננתי לכך שהאזור יהיה עני, אבל העוני במציאות דומה רק מעט לעוני שבדמיון. עדיין לא ידעתי שהג'ונגל משטח ומאחיד את העוני ובאופן מסוים אף מוחק אותו".
ואכן, היבט עיקרי של הסיפור הוא התודעה.
תודעת גיבורנו "מותקפת" בה