אין לי מושג למה, אבל אני מרגיש צורך להסביר למה אני חושב ומאמין שמגיע לספר הזה 5 כוכבים.

1. למרות שזהו ספר הביכורים של <mark>אביגיל קנטורוביץ'</mark>, הוא לא הרגיש לי ככזה. קראתי ספר שלם, בוגר, חושף קרביים, מצחיק לעיתים והרבה יותר רציני ממה שציפיתי ממנו להיות.
2. מצאתי בספר אהבה ענקית לספרות. זה מתחיל בהקדשה הלא טריוויאלית לאמיר גוטפרוינד ז"ל וממשיך בתחושה שליוותה אותי לאורך הקריאה, כאילו הספר נכתב לאמיר ו

הנה באה הרכבת…

לאחר שקראתי את ספרה של <mark>אביגיל קנטורוביץ'</mark>, ושמעתי אותה בשיחה על הספר ולמה נבחרה דווקא הרכבת לדימוי על העטיפה, אני לא מפסיקה לזמזם את השיר: הנה באה הרכבת… ומה הקשר בין שיר ילדים תמים לרומן למבוגרים המתרחש במחלקה להיריון בסיכון גבוה?

על כך ועוד בפוסט.


אהבתי מאוד את הספר, והוא החזיר אותי כמובן לימיי שלי במחלקה זו, הייתי בהיריון בת 35, עם סוכרת הריונית. מדי פעם הגעתי למחלקת נ

"אחות, אוף, למה אף פעם אין שמנת בארוחת בוקר?"
אחרי אחת הלידות שלי לא היה לי מקום במחלקה. כזאת אני, תמיד יולדת בעיתות טראומה ועומסים לאומיים. כאלה הם גם הריונות ולידות. מושפעים מאוד ממצב הרוח הפרטי והציבורי, וההשפעה היא בעיקר לרעה. בכל מקרה זה אומנם היה בשבוע של רצח רבין, אבל אני עברתי הריון תקין ולידה סבירה יחסית למצג העובר וגודלו. והגעתי לחדרים שבהם טופלו נשים עם סיבוכי הריון, רק כי החלופה היתה

״אני? לא אוהב את הגרמנים? למה שלא אוהב את הגרמנים? רק בגלל שהם שחצנים וקשי עורף ומצייתים לכל פקודה ובלבד שתהיה אכזרית, והרגו מיליוני יהודים במחנות ריכוז ועשו סבונים מגופם ואהילים מעורם? האם זו סיבה מספקת לשנוא אותם, יימח שמם?״
מל ברוקס
במאי, שחקן, תסריטאי, מפיק, מלחין ובדרן יהודי.

אני מתה על הומור יהודי. ציני, שחור ומושחז, גם שכבר חלפו כל כך הרבה שנים מזמן הרדיפות, העינויים והמיתות המגוונות ב

לכריכות של ספרים יש משמעות נוספת עבורי. מבחינתי הן פעילות לא רק בשעת בחירת הספר, אלא לכל אורך הקריאה בו. אני לא יודעת למה, אבל אני תמיד מאוד נהנית להעביר אצבע על קווי המתאר המצוירים: זרועותיה השלובות של אלה המכושפת, שרביטו השלוף של הארי פוטר בספרו החמישי, המטאטא של המכשפה החוגגת את שבוע המכשפות, שמו של לי צ'יילד אם בטעות מצאתי את עצמי עם ספר שלו. עוד כשראיתי את הכריכה של הספר הזה, לפניי שהיה בידיי

את הספר הזה קראתי ממש סמוך לזמן היציאה שלו, כשהפעוטה שלי הייתה ממש זחלנית צעירה ותקופת ההיריון עוד הייתה חוויה טריה, ואני חושבת שגם בגלל זה התחושה שלי כלפי הספר טובה במיוחד, כלומר יכולת ההזדהות והאמפתיה למצב הקרוב היווה תפקיד בחיבור לספר.
זה סיפור רגיש, עדין, לא שגרתי ועם זאת מאוד של ישראליות עכשווית מודרנית, במסלול הרגיל והחד פעמי של זוגיות והורות צעירה שאיכשהו מפנה תשומת לב לא רק לעתיד הקורם ע