כואב הלב, כואב על תאיר ז"ל שנרצחה וכואב על רומן החף מפשע לדעתי ולדעת רבים אחרים בדומה לרוצחי דני כץ ז"ל, הרוצח של חנית קיקוס ז"ל ועמוס ברנס ז"ל שלא הפסיק להיאבק על חפותו.
רצח נערה צעירה זיעזע מדינה שלמה ואת האשמה טפלו על צעיר זר שלא מבין את השפה, אב טרי שכל חטאו היה עבודתו בבית הספר "נתקל" במדובב שקרן שעבור בצע כסף שתל במוחו פרטים מוכמנים ושידל אותו להודות על מה שלא ביצע.
גם הספר וגם הסדרה "צל

בדרך כלל אני מתייחסת לספרים כאלו מנקודת מבט של חשדהו וחשדהו, בגלל חוסר האובייקטיביות של הכותבת - אשתו של מי שהואשם ברצח וטוענת לחפותו- אבל במקרה הספציפי הזה, כשכל כך הרבה נאמר ונכתב על ההוכחות שלא הוא הרוצח, וכשאמא של הנערה שנרצחה בעצמה לא מאמינה שזה הרוצח - אני חושבת שאם זה באמת נכון, מדובר באחד המחדלים הקשים של משטרת ישראל. במהלך הקריאה נזכרתי שוב ושוב בפרשת הרצח בברנוער שגם שם הואשם ונאסר אדם ח

'האיש שלא היה שם', מספר את השתלשלות פרשיית 'תאיר ראדה' - הרצח שהתרחש בבית הספר 'נופי גולן' שבקצרין. מתוך נקודת המבט של אלוגה זדרוב, רעייתו של רומן זדורוב, מי שהואשם ברצח של תאיר.

אז למען הסר ספק, אני לא אובייקטיבי. מודה. אני סבור שרומן זדורוב חף מפשע, שתפרו לו תיק. ומתוך מסקנה זו, ניגשתי לקרוא את ספרה של <mark>אולגה</mark>.

ובכן, מה יש לי להגיד על הספר? הספר כתוב ברהיטות רבה, הוא בהיר, קולח וזורם. ניכר ש