מה אני למדתי מסבתא שלי? שאם מזמינים אותך להתארח כדאי להביא איתך פרחים, שאם יש לך קונדיטוריה טובה ליד הבית אז אין שום סיבה לאפות עוגות בעצמך, שאפשר וכדאי לקנות בגדים יפים בשלושים שקל, ושצריך להקפיד לא לקנות שום בגד מאריג שצריך גיהוץ. מה דפנה למדה מסבתא שלה? שאם מתק<mark>שרי</mark>ם אלייך ודבר ראשון אומרים "הכל בסדר" אז כנראה כלום לא בסדר וכדאי שתשבי.

בגיל ע<mark>שרי</mark>ם ותשע וחצי יש לדפנה די הרבה בעיות בחיים, עם בחור

כדאי שתשבי
לפעמים הכול בחיים זה תזמון נכון. ספרה היפה של <mark>שרי</mark> אלפי-ניסן, הגיע אליי לקריאה לאחר חודש שאבא שלי היה מאושפז בבית חולים, כעם שחרורו מחכים לו עוד חודשים רבים של שיקום. הזדהיתי מאוד עם דפנה גיבורת הספר שסבתא שלה הבריטית מוגיעה לה ש"היא קצת נדרסה", דפנה ממהרת אליה ונלווה אותה באשפוז ובשיקום בבית.

אבל תזמון זה לא הכול. <mark>שרי</mark> אלפי הצליחה לכתוב ספר ביכורים בשל, מרגש ומלא הומור, ובעיקר ספר כי

מצווה גדולה להיות בשמחה,
למה המצווה הזו כזו גדולה? כי להיות תמיד בשמחה זה ממש ממש קשה!
תחשבו כמה קל זה לגרום למישהו כעס, להעציב אותו, לפגוע אפשר במילה אחת ממש.. להצחיק לעומת זאת, זו עבודה קשה מאד.
אם אצטרך להכין רשימות ספרים לפי הרגש שהם גרמו לי, "ספרים משמחים" כנראה תהיה הרשימה הקצרה ביותר. אולי כי זה ממש קשה לשמח, אולי כי זה פחות מעניין, אולי כי קומדיה נחשבת פחות איכותית, לא התעמקתי מספיק בס