מעולה.
<mark>מאיה קראוס-ברדה</mark> בספר מעולה.
מיוחד וכל כך מומלץ.
פנטסטיקו דואז פואה !

"כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק." -מוקי

אנחנו חיים בעולם שבו לאף אחד לא אכפת מצדק. בין אם מדובר ברשויות המושחתות ובין אם מדובר בנו, בני האדם שלא פעם ולא פעמיים מעלים על המוקד אנשים על לא עוול בכפם ואותם אנשים שהצדק לא האיר להם פנים, חיים בכאב ובצער. האם זה יכול להשתנות? האם צדק יכול להיעשות? במותחן החדש של <mark>מאיה</mark> קראוס ברדה, הצדק אפשרי בכתיבה רהוטה וסוחפת הסופרת יצרה סיפור מרתק שעוצר

*מיני ספויילר בהמשך*
האמת, זה ספר לא טוב, כלומר הוא ממש טוב בלשמור על בינוניות לאורך כל הספר. איך זה בא לידי ביטוי?
הדמויות הרדודות: כל דמות מרגישה כמו שכפול אחת של השניה, גברים ונשים. אין עומק, אופי, מורכבות, אלא רסיסי ביוגרפיות (די זהות) וביטוי של תחושות. לא הצלחתי להתחבר לאף דמות
הכתיבה:אני לא אוהב סגונות כתיבה עם דימויים על גבי דימויים אבל פה זה כאילו הלך לקיצון השני. הכתיבה כל כך פשוטה

וואו, כששמעתי שמדובר בנובלה פקפקתי בה
אמרתי לעצמי :"כמה כבר היא תוכל לסחוף אותי?"
"כמה כבר אצליח להתחבר אל הדמויות בכל כך מעט עמודים?"
והתשובה היא :הרבה מאוד!
קראתי את הנובלה בשעה וחצי בלבד! חסרת נשימה.
הנובלה סוחפת מאוד, כבר מהמשפט הראשון אי אפשר לעצור.
שירי לוין וגיא סלע הם אנשים שהעבר האפל והקשה שלהם מניע אותם בעתיד.
שירי היא אישה יפיפייה וחזקה שלא תיתן לאף גבר לדרוך עלייה
התאהבתי בצי