את הסקירה הזו אני מנסה לכתוב כבר זמן מה מאז סיימתי לקרוא את הספר. את הספר הזה קראתי לאיטי. מדובר בתקופה הסטורית עמוסה בשלל אירועים ותאריכים שכמו רודפים זה את זה ונושכים זה בעקבו של זה ואין רגע דל. תקופה מפחידה מדי לחיות בה לטעמי, אבל לפני כל זה, זהו סיפורה של ז’זפין דה בוארנה לימים ז’וזפין בונפארט. תמיד כשלומדים על התקופה הזו מי שממלא את התפקיד הראשי הוא כמובן נפוליאון בונפארט הקורסיקני נמוך הקומה

בהשוואה לז'וזפין שרה נתניהו היא אחת הנשים הצנועות בהיסטוריה! בספר המרתק הזה תיאורים רבים אודות פזרנותה האדירה של ז'וזפין שלא ידעה גבולות.
בתאוותה אחר תכשיטים, שמלות, חפצי אומנות נדירים וארמונות פאר שלא ידעה שובע. אחת משמלותיה הרבות (רבות יותר משל מארי אנטואנט הידועה לשימצה) הייתה עשויה נוצות של טוקן (מסכן) ובסוף כל נוצה הייתה שזורה פנינה. היא ביזבזה הון עתק על אחוזתה המפוארת מאלמזון והפכה אותה