שם צופן: וריטי, הספר שמחזיר את הפלפל והעניין לז'אנר הרומן ההיסטורי שקצת העלה עובש. <mark>אליזבת וויין</mark>, סופרת וטייסת, כתבה רומן ריגול והרפתקאות המתרחש בתק' מלחמת העולם השנייה, באנגליה הנלחמת על חייה ובצרפת הכבושה. נדמה שכבר קראנו וגם צפינו באינספור סיפורים מן הסוג הזה, אך וויין מצליחה לחדש, ובגדול. בראש ובראשונה, שתי הגיבורות שלה, ג'ולי המרגלת ומאדי הטייסת, הן נשים. איזה חידוש מרענן, והן כתובות כל כך נפל

את הספר “שם צופן: וריטי” שכתבה <mark>אליזבת וויין</mark>, בהוצאת עוץ, כדאי לקרוא כי הוא על נשים לוחמות במלחמת העולם השנייה.

הספר מתחיל בכך שגיבורת הסיפור כלואה בידי הגסטאפו בצרפת. היא אזרחית בריטית, כנראה אלחוטנית שנתפסה בידי הגרמנים ועונתה כדי שתמסור מידע על בעלות הברית. היא כורתת ברית עם השטן ובתמורה להפסקת העינויים היא מבטיחה לתת לשוביה את הצפנים של חיל האוויר הבריטי, את שמות ומיקומי שדות התעופה ואת שמות

קשה למצוא מילים שדי בהן לשבח את הספר הזה. אני אנסה בכל זאת.
כי הכול בו מתאים בדיוק ומוגש נהדר: יש את הדמויות מעוררות ההשראה וראויות להערצה. יש כתיבה זורמת ומרתקת. יש פיתולים ותגליות מפתיעות בעלילה שהשאירו אותי בפה פעור. יש אמינות היסטורית - אמנם בנוגע לזה לא הייתי בטוחה, כי מעולם לא התיימרתי להיות בקיאה בהיסטוריה באופן כלשהו, אבל המחברת טרחה לכתוב אחרית דבר מפורטת ובה תיארה את המחקר ביצעה, ואפילו

אולי אני אגיד את זה כבר בהתחלה, כי די ברור שההמשך יכלול פרטי עלילה וקלקלנים. אז זה פר שנקרא בלב דופק ובקושי רב. חלק ממנו גם כולל תיאורי עינויים של הגסטפו. לא כמו מה שהחבר'ה של מנגלה גרמו, אבל מספיק קשה. זה למי שמתלבט אם לקרוא או לא, כי מומלץ, אבל לא לבעלי לב רך.

שנת 1943 באירופה, שנה קשה ביותר. שתי בריטיות (אחת תמחה מיד שהיא לא אנגליה אלא סקוטית) נפגשות במחנה צבאי, מגשרות על כל פערי המעמד ביניהן

ספר יפה על חברות אמיצה ואמיתית בין שתי חברות בתקופת מלחמת העולם השנייה, האחת טייסת מטוסי תובלה והשנייה אלחוטאית המשמשת כסוכנת חשאית. השתיים נפגשו במקרה במהלך המלחמה והפכו לחברות נפש.
ההתחלה לא זרמה לי כל כך אבל אני שמחה שהמשכתי ובהחלט ממליצה בחום!
הספר מתאים מאד לבני נוער מגיל 14 ומעלה , כתוב בשפה קלילה ומהנה גם למבוגרים.
החלק הראשון של הספר מסופר מפי קוויני. הסיפור מתחיל באוקטובר 1943, כאשר מט