נתונים טכניים:
שם הספר: תולדות שן הלווייתן
שם הסופרת: <mark>אליזבת אילו</mark>
סוגה: פרוזה
מאנגלית: עידית שורר
עורכת: נועה מנהיים
מספר עמודים: 424
הוצאה לאור: הוצאת הכורסאידיעות אחרונותספרי חמד
שנת הוצאה: 2014

סקירה:

ספר ביכורים נפלא של <mark>אליזבת אילו</mark>. שאפו! הספר סווג כפרוזה אך לא רק, משום שיש בו קמצוץ קל של מתח מרתק לא תזזיתי, בזכות דמותה של פיריו קספרוב.

פיריו

#
לא יודעת בדיוק מה הופך ספר אחד לבלתי נשכח, או לפחות, מושך אותך לקרוא בכל רגע פנוי בעוד שחברו נזנח על המדף וחוזרים אליו בלי חמדה. זו לא העלילה – שיש סופרים שימציאו עוד ועוד סיפורים קיצוניים כדי למשוך את הקוראים, לשווא. זו לא "הפיוטיות" (מה זה?) גם אם מה שכתוב על הכריכה האחורית מזכיר את האלמנט הערטילאי הזה. כישרון כתיבה הוא הכרחי אבל לא מספיק. בקיצור – מי שהצליח לפענח את המיסתוריות הזו מתבקש בכל

אומרים: "המזל אוהב את האמיצים" / "חכם יותר להיות בר־מזל מאשר להיות חכם" / "יותר מזל משכל".

אפרט, אדגים וארחיב במעשייה, וכך היה:

שני אנשים צעדו ברגל לכיוון דרום, פניהם לאילת. הם הלכו כל היום לצד הכביש, תרמיליהם על גבם ועינייהם חדורות מטרה.
לאחד קראו מזל, לשני – ניחשתם לבד? נכון. לשני קראו שכל.
לאחר שהחשיך, שני התרמילאים החליטו לעצור ולפרוס שקי שינה למנוחה לילית.
מזל אמר לשכל: "אני אלך ל