כשאתה קורא ספר בסוף אוגוסט, כדאי שזה יהיה ספר שאינו תובע תשומת לב מלאה. כי בסוף אוגוסט אתה כבר מרוט: מהחום, מהלחות, מהצעקות של הילדים במקומות הקרירים אליהם גוררים אותם הוריהם המרוטים - ואין פינה שקטה וקרירה שאתה יכול לקרוא ולהרהר לך על מה שקראת, או להיסחף ולשכוח את המזג האוויר. במובן הזה הספר הזה מתאים: הוא לא תובע ממך הרבה ריכוז, הסיפורים די מעניינים והמסקנות מצננות. והמסקנות הן: נשים הן מטורפות

בקריאת ספר זה מצפה חווית קריאה לא שגרתית, וארחיב על כך בהמשך.

הספרון מורכב משני חלקים: חלק ראשון מקבץ של ארבעה סיפורים קצרים העומדים כל אחד בפני עצמו, ועוסקים בנשים צעירות החיות חיים נורמליים לכא<mark>ורה</mark>. אך עם הקריאה מתגלה כי לכל אחת מהן קיימת "בעיה" אשר מפריעה לה לחיות או מונעת ממנה לחיות בשלמות ובהרמוניה עם העולם החיצון הסובב אותן.
הסיפורים בחלק הראשון: אמא שילדותיה מתנכרות אליה, אישה אשר אינה י