<mark>מרקוס אורליוס</mark> היה קיסר פילוסוף ולוחם, הוא נהפך לקיסר בשנות הארבעים שלו ומאז היה שרוי במלחמות שונות עד מותו. חלק מהדברים הנאמרים בספר הפתיעו אותי בצניעותם, רמת האיפוק שלהם והחשיבה הצלולה הנובעת מנבכיהם. קצת מהרעיונות שאהבתי בספר:

- הרעיון של לא ללמוד בבתי ספר ציבוריים אלא אצל מורים פרטיים.
- הרעיון של ריסון עצמי וחשיבה חדה וממוקדת לנוכח הנסיבות והאירועים הפוקדים אותי בחיי.
- הרעיון שהכל חולף ב

בעידן שלנו, נדמה שהסטואיקנים לא היו שורדים. אנחנו בעידן שבו מדגישים כי חשוב לפרוק את הכאב, להתמרר מדי פעם זה בסדר. לא לתמיד, אבל זו לא בושה לחשוף את העובדה שאת/ה פגיע/ה. ובו בזמן, הרבה דברים מהגיגיו למי שנחשב כאחד השליטים הנאורים ביותר בתולדות האנושות, רלוונטיים אלינו גם אם זה נדמה מובן מאליו.

<mark>מרקוס אורליוס</mark> פורש את משנתו כלפי החיים. לא מדובר בפילוסופיה אבסטרקטית, אלא במעין מדריך לחיים טובים. מה

יש לנו הזדמנות נדירה לקרוא מחשבות של אדם שבזמנו נחשב מלך העולם
מחשבות כנות ועמוקות שלא ניתן לשמוע מנהיג או בעל שליטה בעולמנו כיום.

אהבתי את הספר בגלל הכנות שלו וההצצה הנדירה למחשבון של אדם גדול שכזה.
בנאדם חזק ועם זאת צנוע.
בנאדם שיש לו כל מה שבנאדם יכול לחלום עליו, ובכל זאת הארמון לא מעניין אותו והוא מאמין שגם הפשוט שבאדם יכול להאץ את הפילוסופיה שלו.
ספר מדהים שמכניס לפורפורצות.
אין ס

ספר זה מהווה היכרות עמוקה ועניינית לפילוסופיה הסטואית מתוך מבטו הייחודי של קיסר רומי המצליח להביע את מחשבותיו בצורה הנראית רלוונטית ביותר לחיינו היום.
הספר מפרט את עקרונות הסטואיזם כפי שבאים לידי ביטוי בחייו של קיסר רומי, תוך התייחסות ציורית - אך באופן שנוטה לחזור על עצמו - על מעמדו של האדם בעולם.
הקריאה עצמה מהנה לרוב אך לעיתים גם מעייפת בעקבות חזרתיות הרעיונות והאופן בו הם מוצגים באופן סתום לע