הפרנסוס החביב הזה שיגע אותי.
במשך יובלות ועידנים קראתי לספר "פְרַנְסוּס על גלגלים", וסברתי לתומי שפְרַנְסוּס הוא קרוב אריסטוקרטי של פְרַנְסִיס (שהוא, כידוע, מפשוטי העם) ושהודות לאריסטוקרטיותו יש לו כנראה כרכרה מהודרת עם גלגלים ולא רק סוס. (אם כי יש לפְרַנְסִיס פורד קופולה)

בשלב מסוים עליתי על הטעות שלי. הבנתי שלא שמתי דגש על השם (תרתי משמע) ושגם את הקמץ הנחתי במקום הלא נכון, יען כי השם הנכון ה

עגלה עם סוסה

את הספר, פרנסוס על גלגלים, של <mark>כריסטופר מורלי</mark>, ראיתי מספר פעמים ושמעתי על מעשי הקסם שבו, האמורים לאוהב ספרים כמוני, לשים עליו יד ולהסניף אותו לעיניי ומחשבותיי. כן אני אוהב ספרים עם נראות מיוחדת, לה השפעה על טעם הקריאה שלי, כמו העבודה שמדובר בספר קטן, עם הדפסה איכותית, על נייר צהבהב, ועטיפה סגלגלה בהירה, עליה הדפס יפה של סוס צנוע, המושך עגלת ספרים גדולה, כספרייה ניידת. איזה יופי של כ

חברים נאמנים בעגלתי טמונים
ספרים רבים, ישנים וחדשים,
ספרים, ידידו הנאמנים של האדם
ממלאים את קרונותיי עד לראשם.
ספרים לכל דורש ולכל בקשה,
מוזות וליריקה זהובה,
ספרים על בישול ועל חקלאות,
רומנים על תשוקה ועל אבירות,
כל הסוגים לכל הצרכים,
ומי שקונים – קוראים.

זהו הטקסט שהיה כתוב על כרטיס הביקור של רוג'ר מייפלין סוחר הספרים בספר "פרנסוס על גלגלים". מיהו או מהו פרנסוס? בואו נתחיל בהתחלה.

קתלין היקרה,
מי את?
מציאות או אגדה?

זהו שעשוע ספרותי שנון המתובל בהומור מבית היוצר של <mark>כריסטופר מורלי</mark>. אצלי הוא התחיל בצורה פושרת למדי, אפילו משעממת. באיזשהי נקודה בעלילה חלה תפנית. היצירה פשוט הציתה בי את הדמיון, בפשטות ובכנות שבה.
מכתב הנכתב על ידי קתלין נמצא על ידי אחד החברים במועדון הספרותי "העקרבים" בספריה . מועלה לדיון ומשם, הדרך למטעם ספרותי קצרה ביותר.
מורלי (הסופר) משתעשע עם הקורא

מאז ומעולם תהיתי כיצד מתנהל מועדון ספרותי, והדבר החשוב ביותר: מהי ההרגשה בעקבות השתייכות למועדון כזה?
חישבו על כך רגע או שניים. הדבר לא יכול להיות מרתק? להיפגש מספר פעמים בשבוע, כמה פעמים ביום, ולקיים דיונים ספרותיים. זהו חלומה של כל תולעת ספרים, כמדומני!

"העקרבים" חיים חלום זה באופן תמידי.
אני בטוחה כי תהיתם בנבכי מוחכם מי הם "העקרבים" שהזכרתי בשורה למעלה? זו העת לעצור ולספר לכם אודותיהם. "ה

חיוך מטופש ,מלא שביעות רצון ועונג התפשט על פני מהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר ועד סופו .חיוך שהזכיר לי את החתול "צ'שייר -לבית עליסה בארץ הפלאות ", החתול שמחייך תמידית ויכול להיעלם ולהשאיר אחריו רק את חיוכו.

אודות הספר הזה נכתבו באתר שש ביקורות אוהדות וערכיות של:"scoe"- מעולה, "דן סתיו" -מומלץ מאוד ,
"קורא כמעט הכול"-מעולה, "הקוסמת"- מעולה, "שין שין"-טוב, ו-"yaelhar"-טוב .כולן/ם פירטו פחות או יות

פרנסוס על גלגלים – <mark>כריסטופר מורלי</mark>

האם חשבתם פעם מהו ספר עבור בן אנוש? ייתכן מאוד כי חשבתם מה ספר עושה לכם בנשמה, אך לא העלתם זאת על הכתב. לעומתכם, מורלי עושה זאת בעזרת גיבור הסיפור שבחר אשר משלב פניני ספרות בנושא ספר וכתיבה בכלל.

מורלי טוען, כי כאשר מוכרים ספר לאדם מוכרים לו חיים חדשים, אהבה, ידידות וספינות שיוצאות לים עם לילה. בספר מצויים השמים והארץ במלואם. לדעתו, אדם שאוהב ספר לא ירעב לעו

<mark>כריסטופר מורלי</mark> כתב את הספר הנפלא "פרנסוס על גלגלים" בשנת 1917. ספר קטן עם מסר גדול לכול אחת ואחד אוהבי הספר והמילה הכתובה.
הסיפור מספר סיפור על אח ואחות המתגוררים בחווה חקלאית בארצות הברית. חייהם שלווים ונוחים עד שהאח מחליט לכתוב ספר וכשהוא מסיים את מלאכת הכתיבה הוא שולח את כתב היד להוצאה לאור. אחותו סקפטית לגבי איכות כתיבתו והיא מתארת את רחשי ליבה שאיתם יכולים להזדהות כל סופרת וסופר ששלחו את כתב

את ראשיתו של הספרון הזה מעטרת הקדמה נרגשת של הוצאת "זיקית". שמחתי לקרוא את אבני הדרך ו"האני מאמין" של ההוצאה הזו.

היות והספר הודפס במחצית 2012, ולצערי אני התפניתי אליו רק ברבעון השלישי של שנת 2014, אזי גם תגובתי קצת מאוחרת קמעה, ויש לי הרגשה שזרעי "האמנה" רק כעת החלו לנבוט.

"פרנסוס על גלגלים" הוא ספר קלאסי מהמאה הקודמת, רווי במשפטי חוכמה ותובנות חיים.

הדמויות העיקריות הם האחים: אנדרו והל