סיפורה האוטוביוגרפי של <mark>דבורה פלדמן</mark>, בחורה כבת 24 שמתארת בכישרון רב את ניתוקה כשנה קודם לכן,
מחייה הקודמים כחרדית בחסידות סאטמר בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין, ארה"ב.
<mark>דבורה פלדמן</mark> נולדה לאם שנטשה אותה כשהיתה פעוטה ולאב רפה שכל, מה שגרם לסבה ולסבתה לגדלה בביתם.
מגיל קטן דבורה הרגישה לא נוח בסביבתה החרדית מלאת האיסורים והמגבלות וכמהה לחופש.
היה לה קשה להיראות כל כך שונה וחריגה מהאנשים החיים מחוץ ל

בספרה “המורדת”, מספרת <mark>דבורה פלדמן</mark> לא רק את סיפורה האישי אלא גם את סיפורה של הקיצוניות הדתית. בכל הדתות ללא יוצא מן הכלל קיצוניות מביאה לסבל ולהרס וכך גם ביהדות.

<mark>דבורה פלדמן</mark> נולדה בקהילת סאטמר בניו יורק. חצר החסידות ידועה בקיצוניותה ובסגירותה.

דבורה גדלה בבית סבה וסבתה משום שאמה, שהתפשרה על נישואיה ונישאה לאדם רפה שכל, עזבה אותו עזבה גם את בתה. במשפחה המורחבת של דבורה לא היו לה חיים קלים. היא

"פתי מאמין לכל דבר", כן זו אני בכל מה שקשור לספרים כנראה...
כריכה: מסקרנת
תקציר: מרתק
וכמובן סיפור חיים!! ועוד אמיתי!
אני באמת מנסה להבין את זה, ישבתי שעה וחשבתי, קמתי, הכנתי עוד כוס קפה, עברתי למיץ תפוזים סחוט של פריגת (כן זה שכתוב עליו 100% טבעי), לא עזר, עברתי לכוס יין אדום (אל תשאלו לשמו אני רק יודעת שנאלצתי לערבב אותו עם קצת קולה ו 2 קוביות קרח)...ורק אז הבנתי, פתאום הכל נהיה ברור כשמש, ה

השאלה המיידית שעולה כשרואים את שם הכותר היא אם יש טעם לקרוא את הספר מאחר שצפיתם בסרט המצויין. התשובה שלי - יש בהחלט טעם. הסרט אמנם התבסס על הדמות הראשית, אבל הוא התמקד פחות בחיי הנערה בקהילה הסאטמרית בוויליאמסבורג והוסיף המשך שלא קיים בספר על נסיעה לברלין. לכן הרווחנו: אפשר ליהנות פעמיים. הספר הוא אוטוביוגרפיה של נערה שגדלה אצל סבתה וסבה בסביבה מאד מיוחדת. הכתיבה מצויינת, חיי היומיום מאלפים, ומחשב