הספר מתאר את חייו, מלאי התהפוכות של פאק ג'ון דו בצפון קוריאה, לאור המשטר הקיצוני השולט במדינה,
המנוהלים ביד רמה על ידי "המנהיג היקר", הקומנדרים, השרים והמנגנונים האימתניים שהם מנהלים.
חייו של ג'ון דו מילדותו בבית היתומים שאביו מנהל דרך תפקידו כחופר מנהרות, כחוטף בשירות המשטר,
כקצין מודיעין על אוניית דייג, בונים דמות גיבור שקטה, חכמה, בלי הילת כוכבים.
אירוע מוליד תגובה שמטרתה העיקרית היא שריד

קוריאה הצפונית היא מדינה אפלה. זו מדינה שאנשים נעלמים בה לפתע פתאום, ולא כדאי לאף אחד לשאול לאן נעלם אותו מכר/ה שלהם, כי כשאתה מתחיל לשאול שאלות, ולא חשוב על מה - גם את/ה בדרך להעלמות. יש העלמויות סבירות, שהן ליום או יומיים, במקרה זה השוטרים הממונים לוקחים אותך כתגבור לקציר או כתגבור ליצור במפעל כלשהו, אבל יש העלמויות שהן לכל החיים. העלמויות אלה הן למחנות עבודה, שהם למעשה מחנות ריכוז, ובהם עובדים

לאור ריבוי ספרים בז'אנר "קרובתו של עושה הדברים" היה קצת מרענן לראות ספר המתייחס ל"בנו" ולא ל"בתו", אם כי אדון היתומים המדובר משחק תפקיד קטן מאוד בספר, אם בכלל. גיבור הספר, לפחות בחלק הראשון שלו, הוא פאק ג'ון דו, ששמו נאמר בנוהל האסייתי הרגיל - קודם שם המשפחה ואחר כך השם הפרטי. שמו הפרטי הוא שם של קדוש קוריאני כלשהו, ואביו נתן לו אותו כדי לא להפלות אותו משאר היתומים שגדלו איתו יחד וקיבלו גם הם שמות

ספר טוב אם כי עלילתו סבוכה כמו גם החיים בצפון קוריאה
צפון קוריאה בראייתו של <mark>אדם</mark> שכולם חושבים שהוא יתום, משום שאביו שם אותו בבית יתומים.
בצפון קוראיה הנשים היפות נלקחות לבירה להתחתן עם פקידי המפלגה ובכיריה.
היתומים במדינה - גורלם נגזר עליהם לשרת בצבא ביחידות התאבדות (סילוק מוקשים, חפירת מנהרות, לוחמת מנהרות וכו).
גון דו פאק (לא אלמוני פלוני) בהיותו צעיר תחת בית היתומים של אביו (שפחד לאבד את

ספר בדיוני על צפון קוריאה, שלוקח אלמנטים מתוך העיתונות המערבית, שחלקם כנראה נכונים וחלקם בוודאות שקריים, ומערבב אותם עם סיפור אהבה.
אתחיל ואומר שאני מאד נהנתי לקרא את הספר, הוא תפס אותי ללא כל ספק, אבל כבר מדף הראשון - הנאום שנשמע לכאורה ברמקולים ברחבי צפון קוריאה - ברור היה לי שמדובר בספר בדיוני, שלא חייב להיצמד לאמת, ולוקח אלמטנטים מהתדמית שיש על קוריאה הצפונית במערב ומערבב אותם.

ספר בלתי קריא לחלוטין. לא הצלחתי להבין כלום מהתוכן ומהעלילה (שלושה אנשים קוריאנים, בלי קשר ביניהם, שמפליגים בסירת דיג וחוטפים אנשים תמימים מיפן, ללא שום סיבה, ומתאכזרים אליהם או הורגים אותם). גם הסדר הכרונולוגי של הסיפור לא מובן. בקיצור- בזבוז זמן לחלוטין.