ביום 17 באפריל 1975, נעצרו החיים בקמב<mark>ודי</mark>ה. לאחר 5 שנים של מלחמת אזרחים, כבשו אנשי הקמר רוז' את הבירה פנום פן ונכנסו אליה בצעדת ניצחון. המלך נורודום סיהאנוק כבר הודח ועתה הגיע הקץ לשלטונו של לון נול שתמך בארה"ב במלחמתה הנוראית בוייטנאם. אלא שפול פוט מנהיג הקמר רוזז' החזיק באידיאולוגיה קיצונית. אנשי הקמר-רוז' הורו ליותר ממיליון התושבים לעזוב מיד את העיר. מי שסירב לעזוב הוצא להורג ללא משפט. שיירות ע

הבדיחה שעברה בפייסבוק הלכה ככה. תחת שם משתמש "אלוהים" מי-שזה-לא-יהיה כתב משהו כזה: "אתיאיסטים יקרים, אני גאה בכך שעד היום הצלחתם יפה בלא-להרוג אף אחד, מקווה שתמשיכו ותתמידו בכך, אוהב אתכם". ובכן, זה יפה מאוד. אפילו מצחיק מצד מסוים, בעיקר אם חושבים על מסעי הצלב, אינקוויזיציות, ג'יהאד ודעא"ש. אבל מה לעשות, זה לא נכון. חברה שלי שיתפה בהנאה רבה את התמונה הזאת, ואני רק כתבתי מילה אחת בתגובה מתחת. "סטלי

קמב<mark>ודי</mark>ה. מימינה ויטנאם משמאלה תאילנד. ארץ שבדמיוני משלבת את המזרח יחד עם תרבות צרפתית
(היוותה קולוניה צרפתית עד אמצע המאה ה 19).
נשמע כמעט מוווושלם. גן עדן....
קצת היסטוריה- ב1975 התחוללה בקמב<mark>ודי</mark>ה מלחמת אחים עקובה מדם שבסופה התרחשה אחת הטרגדיות הגדולות בתולדות האנושות,
כאשר משטרם של פול פוט ואנשי הקמר רוז' הקומוניסטים גרם למותם של כחמישית מן האוכלוסייה ברעב וברצח סלקטיבי- בין 1.2 מיליון ל-