יצירות ספרות ערבית בת-זמננו המובאות לתרגומים לעברית-הנן מועטות שבמיעוט בנוף הקריאה הישראלי,אולי בגין חוסר עניין של הקורא -הישראלי הממוצע לדעת על "תרבותו של האויב".הן בגלל החרם התרבותי בעולם הערבי על ישראל וסירובם של סופרים ערבים לתרגם את יצירותיהם לעברית.
{ הוצאת "אנדלוס" העברית היא יוצאת דופן,אולם ספריה המתורגמים לא פעם ניצבים על הגדר המסר האנטי -ציוני}.

כאשר יוצא תרגום לספר חדש של סופר ערבי

באחד הראיונות של הסופר בעיתון הארץ הוא אומר :"אם ברצוני לתאר שמיים כחולים, פשוט אכתוב שהם כחולים"

נניח שבזמן הקרוב אני מחליט לקנות למישהו ספר.
מישהו שהוא ממש חשוב עבורי, מישהו שאני רוצה שיזכור אותי גם אחרי שסיים את הספר ושמר/איבד/השאיל אותו ושכח שהיה פעם אצלו-זה יהיה הספר הזה.

אוסף של סיפורים,שירים,מסות קצרות בסיגנון כתיבה ישיר ונקי-
לא צריך הרבה בשביל לגעת, צריך דיוק.

המבקרים לפניי עשו עבודה טובה ממני בלפרט על הספר ומעלותיו. אני אוסיף על זה רק שמעניין לקרוא ולעשות את ההבחנה בין הסיפורים שנכתבו על ידי <mark>תאמר</mark> עוד בסוריה, שם נאלץ להשתמש בעולם דימויים, מטאפורות, הסתרות והסחות דעת ערמומיות בכדי לומר את שאת ליבו, ובין הסיפורים שנכתבו מאוחר יותר, בגלות. אז התאפשר לו לכתוב ללא חסמים, וסביר שגם המרחק, הזמן והייאוש עשו אותו עוד יותר ביקורתי. אבל אולי בבית החדש, עם שפה זרה