לעיתים רחוקות נופלת לידיה של הוצאת ספרים ישראלית לפרסם ספר מתורגם שהוא אחד ממיליון ומה עושה אותה הוצאה ?-כלום .אף מילה בעיתונות ,אף מילה או פעולה בכלי התקשורת להסב את תשומת לב הקוראים לספר המופלא הזה . כנראה שההוצאה מניחה כי סוג כזה של ספר הוא ליחידי -סגולה,למעגל קוראים קטן ולא חשוב... ו- יחי " חמישים גוונים של אפור ".....

ובכן אני רואה שליחות בכתיבת הביקורת על הספר הזה .אני חפצה שהוא יגיע למעמ

הספר הזה הוא על הערבה של מונגוליה הפנימית, שהיא חלק מסין. מה זה בעצם ערבה? מה שעולה לי בראש זה מדבר וכלום. אבל מסתבר שלא, וערבה היא מקום פורח שיש בו עשב וחיים. הו, כמה חיים. בתחתית החיים יש את העשב, שהוא הבסיס, ועליו המרמיטות, הסנאים, השפנים ועכברי השדה. ואחר כך הצבאים והשועלים, ומעל כל עולם החי- הזאבים.
ומה עם בני האדם? הם רועים- נוודים, מגדלים בעלי חיים מכמה סוגים, ומכבדים מאד את חוקי הערבה ואת

חוויה!
תענוג צרוף עצוב מפכח ואיטי. ספר על איזון שבור.

איזון, היא מילת מפתח בחיים - כל הזמן מלחמה על איזון, והוא חמקמק, קשה להשגה, ולרוב נשבר בלי תקנה.
אירוע נדיר הוא שיש איזון, שהכול מתקתק, יושב במקום, נע בלי חיכוך, הרמוני, בלי זיוף, וכמו שהוא בא תמיד הוא ישבר בסוף, בחיים ובטבע.

העולם שלנו הוא טעות כנראה, איזה צירוף מקרים פלאי, שקוראים לו לפעמים אלוהים, לפעמים טבע ,לפעמים נס, ולפעמים מקרה

את הספר ראיתי לראשונה על מדף של חבר שמתגורר בבקתה באמצע הטבע הישראלי, לא אנקוב בשמו מכיוון שהוא סופר ישראלי מוכר אבל ספריו שכתב השפיעו עלי לא מעט. גילוי נאות, עטיפת הספר עוררה את סקרנותי ומכיוון שחובב טבע אנכי בחרתי להשיג את הספר בהקדם מבלי לדעת מהומה על הסופר או על עלילת הספר ורק בגלל שציור הזאב שבה את לבי... נקרא קלישאתי אבל אמת היא.
תחילת הספר אינה קלה, הקורא שוקע במציאות זרה תרבותית (סין הקומ

ערבה ירוקה שכל טוב טמון בתוכה.ערבה ירקרקה וחיונית, בעלת שפע מרקמים וצורות. בעלי חיים ובני אדם שהם לב ליבה של הערבה, מאזנים ומפרים אותה.מובילים אותה להיות מי שהיא. מקנים לה משמעות. מעין פירמידת מאזנים שללא חלקיק אחד הפירמידה תתמוטט.
זאבים, מרמיטות, צבאים, בני אדם הדרים בכפיפה אחת תחת בית מגורים שהוא כיפת שמיים משותפת. כל אחד בעל תפקיד ייחודי משלו. כולם חיים בהרמוניה מושלמת, הרמוניה הכרחית ובלתי נ

מי שמתעניין בבעלי חיים ובמיוחד בזאבים ירותק אל הספר המיוחד הזה
המתאר בצבעוניות רבה את החיים במישורים הרחבים של ערבות מונגוליה ,בני אדם לצד חיות כמו זאבים משוטטים , סוסים, כלבים ,מרמיטות , כבשים, פרות , עכברים ועוד כהנה וכהנה שכולם חיים בסינרגיה אחת גדולה ובתנאי מזג אוויר קשים ביותר של שלגים וקור עז. .
הדמות המרכזית בספר היא סטודנט צעיר בשם צ'ן ג'ן שהתנדב לעבוד בישוב נידח בערבות מונגוליה ותוך

כמו שכתבה חמדת, הספר הזה הוא באמת יוצא דופן. יש בו מחאה פוליטית ירוקה רצינית ומשכנעת. הקריאה בספר היתה עבורי כמו צילום פנוראמי רחב יריעה של ערבות מונגוליה נופיה, בני האדם המופלאים שידעו את סוד ההרמוניה של חיים בטבע איתו, בתוכו ולא נגדו. הם לא ניסו להכניע את הבר אלא להשתלב בו בצניעות כאדוניו. את סודות הקיום העתיקים האלה ואת שומרי הידע מחקה בפראות ה"קדמה" והותירה אחריה מדבר חולי ושיכורים. ג'יאנג רונ

הספר הזה הוא שיר הלל לזאב. חיה שהחירות היא הערך העליון שלה. וגם משפחתיות, נאמנות. תכונות שאנחנו רוצים לייחס לאנשים אבל נדמה שהזאבים מצטיינים בזה יותר מאיתנו. תיאורי הצייד קורעי לב והאטימות של השלטונות כואבים לכל אוהבי הטבע והחיות. נהניתי מאוד לקרוא את הספר ומצאתי את עצמי מזדהה עם הגיבור ועם כאבו על האבדן שהוא חווה. הספר מומלץ ביותר. יותר מ 500 עמודים אבל לא רוצים שייגמר.

ספר מעולה. כתוב בצורה מיוחדת וקשה להניחו מהיד מהרגע שמתחילים לקרוא עד לרגע שמסיימים.
מומלץ מאד