בהתחלה חשבתי – נו טוב, אם אחינעם ניני יכולה להתברג כך בין שועי עולם (ואחד יובל שטייניץ) לבטח גם אני יכול...
אז זהו – שלא.
איני מתבייש לומר שזה היה אחד הספרים הקשים, הסבוכים, המתסכלים, המעייפים, הפתלתלים (תוכלו להוסיף לרשימה עוד כמה שמות תיאורים אם בא לכם) שקראתי אי פעם.
אבל, כמו שכתב דיקנס
" It was the best of times, it was the worst of times, it was the age of wisdom, it was the age of fooli

קודם כל וידוי: אני מודה שלא הבנתי את רוב החלקים של הספר שקראתי אותם.
הספר מחייב אותך להיות מתמטיקאי או פיזקאי או חנון או לפחות חכם. התקשיתי מאוד להבין את הרעיונות שהם כנראה גדולים ומבריקים כמו המחבר -דאגלס ריצ'רד הופשטדטר. הנ"ל חוקר של קוגניציה, ופיזיקה ומחקרו מתמקד בתודעה, חשיבה ויצירתיות.
אז הינה הודיתי ויש עוד כמה ספרים שאני מודה שאני לא מצליח לחדור אותם (כתבי אפלטון ויוליסס למשל). אז מה בכל

אי שם יושב לו הפנתיאון העולמי ודן בשאלה מדוע חצתה התרנגולת את הכביש.
אריסטו אמר שהתרנגולת חייבת לנוע במעגלים, לכן קובע תלמי שמה שנראה לנו כחציית כביש הוא בעצם חלק ממסלול מפותל ומסובך שבנוי משכבות של מעגלים שמרכזם מסתובב במעגל.
ניוטון טוען שהתרנגולת חצתה את הכביש כי תרנגולת במנוחה נוטה להישאר במנוחה, ותרנגולת בתנועה נוטה לעבור כבישים.
דרווין חושב שעל פני טווחי זמן גדולים עברה התרנגולת תהליך של ב

לכל מקול יש תקליט שהמקול אינו יכול לנגן. זהו משפט שחוזר על עצמו לא אחת בספר. אם המקול הינו מקול חזק שביכולתו לנגן כמעט כל צליל הוא חייב להיות עדין מאוד ולכן הוא עשוי להיות פגיע לתקליטים עוינים שעלולים לגרום למקול להישבר מעוצמת הצלילים שהוא מנסה להפיק מהתקליט. אם לעומת זאת המקול הינו מקול פחות איכותי הוא לא יצליח לנגן תקליטים שבהם נדרשת עדינות מירבית ולכן צריך או להתפשר על איכות הפקת הצלילים של המק