זה אחד מהספרים האלה, שכשאתה קורא אותם אתה חושב על מיליון דברים שונים, וכשאתה בא מול הדף (או המקלדת), כדי לשפוך אותם, אין לך מושג מה לכתוב, או מה יבוא קודם.
כלומר, יש ספרים, ויש ספרים. יש מעט ספרים שגורמים לך להרגיש משהו בחזה. רובם מדדים וגורמים לך לרגשות קלים. אבל אלה שבאמת משנים משהו? הגדרתי כבר ארבעה סוגים, באחת מהביקורות הקודמות שלי. אני חושבת שמתוכם, מנעול ומפתח הוא פשוט מהספרים שנכנסים לך לל

כשאימא של רובי נעלמה לפתע ביום בהיר,נותרה רובי לבדה
ממתינה לאימא ימים ולילות בתקווה שאימא תשוב.
אחותה של רובי מופיעה אחרי עשר שנים ולוקחת אתה אליה.
רובי מחליטה לברוח מבית אחותה באותו לילה,אבל תוכניתה משתבשת.
ספר יפה מומלץ לבני נוער בגיל המעבר.
נותן הרבה כוח להצלחה בחיים.

לאחרונה יש די הרבה סופרים (בעיקר סופרות, יש לציין) שכותבים ספרות נוער כזו הקוסמת לבני נוער - וגם למבוגרים. אפשר להזכיר את רולינס שכתבה את הארי פוטר הבלתי נשכח, סטפני מאייר וסדרת דמדומים, סוזאן קולינס ומשחקי הרעב ועוד. אני מחבבת מאד ספרי נוער: במיטבם הם מביאים רעיונות פשוטים מאד קריאים ומאד מושכים. ספר נוער צריך לעסוק בהתלבטויות של גיל הנעורים (אהבה, לימודים, אהבה, השתלבות בחברה, אהבה...) בדרך כלל

את הספרים שאני קוראת, אני מחלקת לקטגוריות. די שגרתיות, למען האמת:
ספרים שאף פעם לא יימאס לי מהם; ספרים שקראתי פעם אחת וזה הספיק; ספרים שצריך להחביא מאח שלי, אחרת הוא יהרוס אותם; ספרים שאני רוצה לקרוא שוב אבל אח שלי כבר הרס; ספרים שצריך לאכול משהו מתוק ולהתכרבל בפוף כשקוראים אותם; ספרים שאני מתכוונת להשמיץ בסימנייה ואף פעם לא יוצא לי; ספרים שצריך להחביא, כי אם ההורים שלי ידעו שקראתי אותם הם יהרגו

ספוילרים
אוקיי,
אז הייתי ממש לחוצה כשהזמנתי את הספר הזה כי הוא היה נראה לי מאוד קיצ'י כזה סיפור רומנטי נדוש שיש בכל ספר שני.
אבל אז כשהתחלתי לקרוא כל כך התחברתי וואו, קיבלתי את הבחורה ה"bad ass" שהייתי צריכה באותו הרגע.
אני כל כך אהבתי את הדמות וכמה שהיא ניסתה לשרוד בעצמה ואז להישאר קשוחה במהלך כל מה שקורה לה וכמה שיותר מהר לעוף מהבית של אחותה ולבסוף היא נפתחה והפכה לבן אדם אחר אבל כן נשא

השאלתי את הספר הזה בטעות מהספרייה, ולא שמתי לב שהוא מיועד לבני נוער. אין לי בעיה לקרוא ספרים לנוער, ואפילו ספרי ילדים, אך הספר הזה פשוט משעמם. הוא לא מתקדם ומתפתח לשום מקום. הוא מתחיל בצורה מעניינת ובציפייה לגלות משהו סודי ואפל, אך מהר מאוד הוא נתקע. גם הסוף שלו צפוי למדי. שתיים מהדמויות שמתוארות בו (ג'ימי- בעלה של קורה, ונייט- הבחור שהגיבורה מתאהבת בו) הן כ"כ מושלמות באופי ובהתנהגות שלהן, עד שזה

"רובי גרה לבדה בבית הצהוב כבר כמה חודשים ומבינה שהפעם אמא שלה לא תחזור.
חייה עומדים להשתנות. היא עוברת לגור אצל אחותה הגדולה והעשירה ועתיד חדש
נפתח לפניה. עכשיו יש לה חדר משלה בבית מרווח ויפה, היא לומדת בבית ספר
פרטי ומתחברת עם נייט, הנער המקסים שגר ממול.
אבל רובי, שרגילה לסמוך רק על עצמה, מסרבת לתת אמון באנשים שמבקשים להתקרב אליה." מתוך התקציר.
...
חיפשתי בחנות מתנה לחברה. תוך כדי החיפו

הטעות הכי גדולה שיכולתם לעשות היא לתייג את הספר הזה בקטגוריית "ספרי נוער"
אז יש לכם את הבחורה, יש לכם את הבחור...אבל לא תמצאו כאן סיפור אהבה חלול.
יותר מזה יש לכם סיפור על איך משפחה, הורים, חברים והאנשים שסובבים אותנו משפיעים על החיים שלנו הם יכולים להפוך אותם לטובים יותר הם יכולים להפוך אותם לגרועים הרבה יותר

זה לא ספר לנוער. הבנתי את זה כשדווקא אמא שלי היא זאת שהמליצה לי עליו.זה ספר לקבל פר