סיפור יוצא דופן, מרתק ומעשיר, שמתרחש בתקופה שלא מרבים לכתוב עליה. ארץ ישראל, לפני 3,000 שנה, לפני היות עם ישראל "עם ישראל", בהיותו עדיין ערב-רב של שבטים עובדי אלילים שונים ומשונים, ובעלי אמונות שונות. חלקם כנענים שחיים בהסכמה תחת זרועותיו המכבידות של השליט המצרי, ואחרים שבטים מורדים שמתחבאים במערות על ההרים, ומדי פעם יוצאים להילחם באכזריות, במטרה להשיג אמצעי מחייה, או לכבוש נחלות משלהם.

להיות

ביקורת על הספר "פועת" של <mark>ענבל רשף</mark>
ורדה פוקס

<mark>ענבל רשף</mark> כותבת ספר המעניק לנו פריבילגיה מיוחדת: לקרוא על זמן ומקום הכי רחוקים משגרת היום. ללכת אחורנית, בעקבות הזמן האבוד, למפגש מרתק עם העולם הכנעני הקדמוני שישב בארצנו, עוד בטרם היה ישראל לעם היושב על אדמתו.
המחברת חקרה משך שנים את אורחותיהם של השבטים הכנענים. בעקבות המחקר אנו מתוודעים מקרוב אל עם זר ומוזר החי על החרב, הניזון מסגידה לאלוהיות רבות

מזמינה אתכם לקרוא את "פועת "של <mark>ענבל רשף</mark> קראתי את הספר שיצא זה עתה .רומן מפתיע ומפעים, הסופרת מצליחה להעביר בצורה אמינה ומרגשת את הריחות,הטעמים האקלים הפיזי והחברתי של אותה תקופה לפני 3000 שנה. ביד רגישה היא משרטטת את דמותה המורכבת של הגיבורה, ילדה אשה סוערת השורדת בתוך חיים קשים ביותר ,בצמתים של אוזלת יד,מצליחה להיות קברניטה סמויה למהלך מפתיע ,שמוציא אותה מנצחת את אויבה, ועל חייה.יאללה קראו וכתבו

פועת הזאת עשתה לי בית ספר.
לימדה אותי איך צריך לקרוא ספר ולזרום עם הראש שלו כי אם תלחם בו היחיד שמפסיד זה אתה.

בספר שתי נקודות ראויות להתייחסות:
1. מדובר בסיפור הכתוב לא בעיברית של היום-יום אלא בעיברית של "הביוקר.." כמעט תנכית.
אי אפשר סתם לקרוא משפט ולעבור הלאה כמו שקורה כשאנחנו עייפים ואנחנו פה ושם מדלגים על מילים בלי לשים לב (אבל מבינים בגדול מה רצה הסופר להגיד). כאן לפעמים אתה מוצא את

ספר שברגע שמתחילים לקרוא אותו, אי אפשר להניח אותו בצד. כתיבה גאונית, תיאורים נוגים ומרגשים. הדמות פועת מעוררת השראה ועוז. חבל שאין סדרת ספרים מאותו סוג. הייתי שמחה לקרוא עוד 20 ספרים כאלה. <mark>ענבל</mark>, אם את קוראת את הביקורת שלי, דעי לך שהספר שכתבת מדהים בעיני, ויש בך כישרון נדיר וייחודי שלא מצאתי אצל סופרים אחרים. אודה לך אם תמשיכי להעשיר את חיינו בספרייך.

הספר פשוט מרשים, אבל פיסקה אחת מתוכו חריגה בעוצמתה:
"הם אבודים. כל עולמם ירד אל בור. הארוחות השופעות, עבודת האלוהים הרבים, המרכולות המגיעות מעבר לים, עידוני האומנות, לשונות לאומים זרים, חירות הנשים, תמרוקים וחגיגות ופינוקים - כל זה תם ונשלם ולא ישוב. רק האכזרים והגסים אשר השכילו להיחבא במסתרי הסלעים, רק הם ישרדו את התהפוכות והשואות אשר עוברות על הארץ. העפירו עולמם צר, אלהיהם אחד ולבם לב אבן. מחר

יצירה ישראלית מדהימה המתרחשת בארץ כנען לפני 3000 שנה. במרכזה לא עומד מלך או דמות אחרת שאנו נחשפים אליה במקרא אלא דווקא אישה רגילה וממוצעת עם חיים שגרתיים לאותה תקופה. תקופה שכה מעט יצירה ישראלית נכתבו אודותיה. זה מה שמיוחד בספר הזה- אורח החיים שכ"כ רחוק מאיתנו אך מתרחש בדיוק איפה שאנחנו. השרון עוד מלאה ביצות אך יפו כבר קיימת ועוד אלפי יישובים קטנים. נעשה תחקיר מקיף עבור הספר הזה ורואים זאת בכל שור