הספר פשוט מרשים, אבל פיסקה אחת מתוכו חריגה בעוצמתה:
"הם אבודים. כל עולמם ירד אל בור. הארוחות השופעות, עבודת האלוהים הרבים, המרכולות המגיעות מעבר לים, עידוני האומנות, לשונות לאומים זרים, חירות הנשים, תמרוקים וחגיגות ופינוקים - כל זה תם ונשלם ולא ישוב. רק האכזרים והגסים אשר השכילו להיחבא במסתרי הסלעים, רק הם ישרדו את התהפוכות והשואות אשר עוברות על הארץ. העפירו עולמם צר, אלהיהם אחד ולבם לב אבן. מחר ימלאו את הארץ" (עמוד 274).
אמנם הספר מתאר את ארץ ישראל לפני שלושת אלפים שנה, אבל הציטוט הזה מפחיד ברמת האקטואליות שלו. מלחמת התרבויות כבר כאן, וקיצונים דתיים מכאן ומכאן רק מחכים לנפילת תרבות המערב.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
