ארוחה עירומה... איזה ספר...

אחד הספרים היותר קשים לקריאה, אך ללא ספק מהווה אבן דרך בנבכי הספרותה האמריקנית.

וויליאם <mark>בורוז</mark> היה מסומם. הוא היה גם הומוסקסואל. הוא היה אדם משונה מאוד, אבל אף אחד מהדברים הללו לא מנע ממנו ליצור את אחת היצירות המבריקות ביותר שנכתבו אי-פעם. אף ספר לא משתווה לקנה המידה של הספר הזה. למה ש<mark>בורוז</mark> ניסה לעשות כאן.

מה כל-כך מיוחד בו? ראשית כל, אין לו עלילה לינארית בכלל.

אנתרופולוגית אחת קבעה פעם שאנשים לא פוחדים מהזר, מהשונה מהם- כי אם מזה שהם אינם מסוגלים לקטלג.
כזה הוא ביל <mark>בורוז</mark>. הכרתי את דמותו של האיש דרך כתביו העיוניים של רוברט אנטון ווילסון (זצ"ל). כבר אז הוא נשמע לי כמו מישהו שאני לא אדע איך לאכול: ראשית העובדה שנולד ב1914 ומת ב1997. במהלך חייו התנסה בכמעט כל סוג של חומר פסיכואקטיבי שקיים- וכמובן "פסגת" ההתמכרות להרואין, שהייתה לא אחרונה ולא חביבה. בן למש

את <mark>בורוז</mark> הכרתי לראשונה דרך פרויקט משותף שלו ושל קורט קוביין, סולן נירוונה. קורט קוביין היה אחראי על הסאונד המלוכלך של הגיטרה בעוד <mark>בורוז</mark> הקריא סיפור קצר

-

The "Priest" They Called Him.

בסיפור שני קווי עלילה.

הראשון מתחיל עם מונית שעוצרת על יד בניין מגורים ומתוכה יוצא ילד רזה שאוחז במזוודה. המזוודה בלויה ומלוכלכת עשויה עור זול, היא כבדה מאד. קו עלילה נוסף מתרחש כשהכומר מביט בילד יוצא

פה! זה התחיל. לא האמנתי שבספריית הבית ספר הקצת שמרני שלי, אני אמצא משהו כל כך אנטי ממסדי, מאוד בוטה ובז לנורמות כמו ספר של ויליאם ס. <mark>בורוז</mark>. ויליאם סיוארד <mark>בורוז</mark>. ג'אנקי לשעבר, ביטניק, הומוסקסואל מחוץ לארון, קול מכני זקן נרגן ייחודי שאין שני לו, לבוש כמו סוכן ביטוח לקראת פנסיה אבל חי חיי סקס-סמים-רוק נ רול לפני שהדבר הזה בכלל הומצא, גיבור תרבות אישי שאישית הייתי מאוד מאוד חושש לפגוש אותו במציאות. בו

ארוחה ססגונית,מלאה טעמים שונים ומשונים
מערבולת מסעירה של צבעים וריחות טיפוסים מצבים..ומקומות שלא היינו בהם,
מקומות מרתיעים ומרתקים
פסקאות מקפצות כיד הדימיון והסמים הטובה (או רעה,תלוי בקורא)על <mark>בורוז</mark>
ולך תטווה רצף הגיוני מהזיות...
וברור שהספר כולו הזיה..אסוציאציות מרחפות לכל כוון אפשרי ובלתי אפשרי
וכשנדמה לך שתפסת את חוט העלילה הוא מיד מתנפל עליך וקושר אותך אליו
ואתה מוצא את עצמך בתוך סבך ש

ספר טוב . הספר כתוב כמו דוח מפורט כנראה בגלל ש<mark>בורוז</mark> עסק בנושאים כמו פסיכואנליזה ובאנתרופולוגיה הכתיבה מאוד ריאלית


<mark>בורוז</mark> היה טיפוס (אני בטוח שכתבו בביקורות קודמות את הסיפור עם אשתו) ובהחלט הוא היה אישיות מיוחדת בחור מלומד ומאוד פתוח שהחליט לחיות את החיים
וניסה כל סם אפשרי בזמן שלירי עוד היה בחיתולים. הבן אדם היה הומוסקסואל לא הסתיר את זה ובכל זאת במשך כל הספר הוא יורד על הומואים.בהחלט משהו ש