"גשר סתיו" הוא המשכו של "ענן של דרורים" – ספרו הראשון של <mark>טקאשי מצואוקה</mark> על סוף תקופת השוגונות ביפן. אי אפשר לקרוא את הספרים בסדר הפוך, אך הספר השני עומד בפני עצמו ומשלים אינפורמציה מ"ענן של דרורים".
עלילת הספר מתמקדת בידידותם של אמילי גיבסון, מסינרית בת ה-17 שהגיע מאמריקה ב- 1861 על מנת לברוח מעברה, עם גנג'י מבית אב אקומיצ'י, סמוראי ואדון רם המעלה של אזור אקואקה. תחילת הידיות המפתיעה בין השניים מ

נראה לי שהיפנים שונים תרבותית ממה שאנחנו מכירים באופן הכי קיצוני האפשרי. רוב התרבויות - האכזוטיות וגם העתיקות עליהן אנחנו קוראים מבטאות תכונות אותן אנחנו יכולים לזהות: בני אדם יברחו מסכנה, ינסו להישאר בחיים, יתאהבו, יאהבו, יולידו ילדים, ינסו להגן על צאצאיהם, יגנו בדרך כלשהי על החלשים בחברה, יצברו רכוש, יתחרו האחד בשני, יצאו למלחמות, יקוננו על המתים. היפנים עושים את כל אלה - על פי ספרים שקראתי, לא

בגלי צהל ישנה תוכנית המארחת כל פעם יחידה צבאית שונה, ובאחת הפינות בה שואלים את החיילים מה הכי משביז אותם. אז הכי משביז זה שקוראים ספר שממש נהנים ממנו ואחרי זה שום דבר לא טוב מספיק.
ככה זה אחרי שקראתי את הספר "גשר סתו". באמצע הספר על אברהם אברהם (שבו אגע פעם אחרת) הייתי חייב ספר אחר ואיכשהו במקרה נתקלתי בספר זה. לא הייתי מודע לקיומו בכלל. בדיקה מהירה בסימניה (תודה לאל על האתר והאנשים שבו) והחלטתי

אחד מהיתרונות של הספר האזוטרי הזה הוא בכך שאינו נחשב לבסט סלר...אומנם חסרים בו המימדים של בסט סלר...כגון מתח, מלודרמטיות מהירה עם קורט של סנטימנטליות...אך יחד עם זאת מרתק. לקוראים המסורים המצוידים בסבלנות הספר מהווה סוג של מנהרת זמן הלוקחת אותנה מאות שנים אחורה לתוככי התרבות היפנית בימי השוגונים. עלילת הספר מתרחשת ביפן בעיצומה של מלחמת מעמדות פנימית בין מעמד השוגונים ( מעמד אצולה יפני מסורתי) לבי