ספר מקסים, מענג ומשובב נפש מאין כמוהו. מתאים במיוחד לימי החופש הגדול, לחופשת הקיץ הלוהטת ובעצם לכל עת. מי מאיתנו אינו מחפש צידוק אידיאולוגי לחיי עונג, עצלות ובטלה? ובכן, <mark>טום הודג'קינסון</mark>, עורך ומייסד כתב העת "איידלר" (הבטלן) עושה את העבודה בשבילנו.
ספרו עמוס בהוכחות, ציטוטים וכתבים של הוגים, סופרים ואנשי דת שונים הדנים בשבח הבטלה וביתרונותיה לעומת הנזק העצום שבעבודה הקשה.
טיעוניו המשעשעים של הודג

אני באופן אישי, נהניתי מהספר הזה. לא בגלל שאני מתבטל רוב הזמן, אלא כי הייתי רוצה להתבטל יותר ולא מצליח כך שהספר הוא מעין הגשמת חלום שאולי יתגשם בפנסיה (מקווה שלא נתבדה) ואלי בפנ(ט)סיה (משחק מילים שכזה).
ראשית נתחיל בביקורת פחות טובה וקצת לוגיקה: הספר בעצם לא מדבר אל אוכלוסיה כלשהי וזאת מהטעם הבא: אם סדר היום שלך עמוס, ואתה חייב לעבוד וגם לשים שעון מעורר (אחת העיצות של הסופר היא להמנע ממנו)- אז בר

פסח. חג . לא עובדים. לחץ. ספרים. אז אני לא אקרא את הערימה שיש בבית אני צריכה לעשות משהו עם עצמי, אז הלכתי לקנות ספרים , רחוק. שעה נסיעה ככה רחוק. ואז הגעתי לספר הזה ובגלל שבטלות הוא אחד מהמצבים המאיימים עליי ביותר הוא משך את עיני. ואמרתי נו שוין נקנה אותו , אבל אתן אותו לאבא שלי כי לצערי הרב הוא מרותק למיטה החג הזה וקשה לתאר איש עשייה רב פעלים מרותק למיטה כבר שבוע.אבל לפני שנתתי לו אז קראתי כי

בבקשה לא חייבים לשבח את השטויות שאני כותב כאן.
הספר קיבל אצלי ארבע כוכבים בלבד כי לא הצליח לשכנע מספיק עד כמה הדברים נכונים, עד כמה הוא צודק.
בכל זאת דוגמא שראשיתה בעמוד 159 בספר.
"העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים:הבטלנים והאנטי בטלנים
"ה מ פר י ע נ י ם" .
מפריענים הם אנשים שפשוט אינם מסוגלים שלא להתערב בחייהם של אחרים....
מצטיינים כפוליטקאים, בירוקרטים ובעלי הון, מורים, ושכנה אחת שלי ידועה ל

משעשע, מצחיק, מלא הארות ותובנות, גורם לחשוב, למה אנחנו כל כך ממהרים, כשאפשר להאט ולהנות מהחיים האלה.

חדורת נמנמנות, קראתי את הספר הזה ושקעתי בשרעפים עמוקים, כבדים, איך, איך נעקרנו מנקטר השיכחה ?
היתכן שהחיים האלה הם רק מירוץ ארוך, קשה ומייגע שסופו מגיע אלינו במהירות האור ?

ספר שכולו שיר הלל לחיי הבטלות, המגנה בכל תוקף את ההשתעבדות שלנו, לעבודה, לכסף, לרוץ ולמהר ולהספיק כמה שיותר, איך הפכנו

טוב, אולי אני משוחדת כי אני חיה ככה כבר מעל שנה, ורציתי לחיות ככה הרבה יותר זמן, אבל זה ספר עיון טוב, קולח ופרקטי (שלושה דברים שאני אישית צריכה כדי לסיים ספר שהוא לא סיפור). הספר הזה הוא התנ"ך שלי ואני חושבת שלקרוא ולא ליישם מחמיץ את המטרה. עם זאת, אני רואה אנשים שאוהבים לעבוד ולפתח קריירה ולצאת למסע קניות בקניונים וללבוש מותגים וכמעט כולם שאיפתם בסופו של דבר אחת, להיות ראויים למשכנתא מהבנק. אז ככ

אלוף בטלות -החיים הטובים. סוף המירוץ אחרי הוואו... שטיפת המוח שכולנו תושבי תבל עוברים בלי הרף, המכונית המפוארת , הדירה ה... כלאלו אינם משפעים על נפשנו. האדם זקוק למיטה לבת זוג או בן זוג שקרובים אליו נפשית ושותפים לחייו. השאר שטויות , שטויות. בריאות טובה ובני משפחה אוהבים ובריאים אלו הם הדברים ההופכים אדם למאושר. מקום עבודה אם באמת עושה טוב לאנשים ערכו רב . אם אינו כזה הואה בסופו של דבר פוגע בנפשנו

קראתי את הספר לקראת חופשת השחרור שלי, אני חושב שהיו מעט מאוד ספרים שיכלו להתאים לתקופה הזאת יותר מהספר הזה.

האם אני חי את חיי בצורה שבה הייתי רוצה? באופן שבו אני חולם? באופן חופשי? מערכות גדולות מני מאפשרות לעצמן לכופף אותי, או שמא אני הוא זה שמאפשר למערכות גדולות ממני לכופף אותי? חשבונות, משכנתא, פחד, ניוון, שופינג, שעמום, זמן- כל אלה רשימה חלקית של הדברים שמשעבדים אותנו בתמימותנו, כל פרק קצר