ביקורת מאת יעל צין :

כיוונה של הרוח' הינו ספר מעורר מחשבה. מבלי להיכנס לאמונות האישיות שלי, עולם הדת רחוק ממני ולכן היה בי חשש שמא הספר לא יגע בי, לא ידבר אליי אך מהר מאוד התבדיתי. מחברת הספר, <mark>שרית רצון</mark>, מכניסה את הקוראים לנבכי העלילה בלי הכנה מוקדמת וכל זאת בסגנון כתיבה קריא, מושך וקולח. העלילה מתארת לנו שינוי שעוברות הדמויות ברמות שונות, חתירה לעצמאות ועמידה על הזכויות.
גיבורת הספר היא מילי

תמיד אהבתי לקרוא ספרים על העולם החרדי, כן העולם הזה שאמנון לוי כל כך אוהב, יש לי לפעמים את התחושה שלוקחים את העולם הזה כמעין "תגלית" שעל החילוניים לחקור ולנבור ולנסות לאו דווקא להבין אלא יותר לשנות, ואני מנסה להבין למה? האם "הם" חוקרים ונוברים ומנסים לשנות את החילוניים? לא נראה לי.

כיוונה של הרוח, הספר מתחיל לכאורה בצורה מאוד עניינית, קולחת, ומסקרנת, עד לרגע שהסופרת מחליטה לתת את דעתה בנושא "א