"קוקשקה" מאת <mark>שרית אלקון</mark> הוא ספר מהפך קרביים במובן החיובי של הביטוי. הסופרת שולחת יד לתוך הקישקע והרחם ובוחשת שם במיומנות, והתוצאה אישית, נשית ומעוררת השתאות. קוקושה היא קוקייה, כך אימה של נטליה קוראת לה, קוקושקה, חסרת מנוחה, תמיד פורחת לבתי זרים. לנטליה לא טוב בבית והיא מחפשת משהו בלתי ידוע, אהבה, השתייכות, חברות. את זאת היא מוצאת בשלישייה מיוחדת שהיא יוצרת עם עוד שתי נערות מבתים מזניחים ומפורקים,

"כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו" אמר פעם הרב קרליבך. אני לוקחת את המשפט הזה לתחום הספרים. כן, גם כל ספר צריך זוג עיניים טובות שיאמינו בו. כמו הספר הזה. הכל כך יפה הזה. בסוף הספר כותבת <mark>אלקון</mark> שהיה שלב שהיא חשבה לגנוז את כתב היד ולוותר על הספר.
מזל, מזל! שזה לא קרה. כל כך אהבתי את הספר, את הדמויות, העלילה, הכל!

מאז שסיימתי לקרוא את הספר "עד שיום אחד" חיכיתי וחיכיתי לספר בסגנון. ספר כזה שהוא של