תגידו, מאיזו עיר הגיעה אלינו ה<mark>רותם ברוכין</mark> הזאת?
כתוב בויקיפדיה שהיא נולדה בפתח תקווה, גדלה בגבעת שמואל וכיום מתגוררת ברמת גן - אבל לי נראה שהויקיפדיה משקרת, והיא בכלל באה אלינו מאיזו עיר בחוץ לארץ. כלומר, מעיר הנמצאת מחוץ לכדור הארץ...

כי באמת, רק מוח של אישה חייזרית מכוכב אחר יכול לדחוף לספר אחד גם את קין מהתנ"ך, גם את ספרטה העיר היוונית הקדומה, גם כמה בירות מברים באירלנד - ואת כל זה לערבב עם

פנטזיה אורבנית היא ז'אנר שלוקח את החיים שלנו ומוסיף להם פלפל. הרבה פלפל. ומלח ופפריקה וקצת שמן זית והמון תבלינים משובחים. בתחושה שלי, לפחות, אין מספיק ספרים בז'אנר הזה כדי לספק את התיאבון שלי, וודאי שלא ישראלים. כשיואב בלום נכנס לזירה ידעתי רגעים של אושר, אבל מי שקורא את ספריו יודע שמתלווה אליהם תמיד משהו... מוחמץ. תחושה שהוא לא ממצה את הפוטנציאל - הן העלילתי והן הפנטסטי - עד הסוף.
ואז הגיעה רות

אם הייתי פוגשת עיר, מה הייתי אומרת לה?
חייבת להודות שלא כל כך ידעתי למה לצפות. אני לא קוראת בדרך כלל פנטזיה ומד"ב. כן מדי פעם, אבל בדרך כלל זה לא הז'אנר המועדף. גם איכשהו הכריכה ושם הספר החזירו אותי ישר לסרט "עיר המלאכים" עם ניקולס קייג' (או "מלאכים בשמי ברלין" הגרמני). אבל האינטואיציה שלי אמרה לי לקרוא, ואיזה כיף שהקשבתי! זו היתה חוויה מיוחדת, פנטזיה אורבנית נהדרת.
ספר ביכורים נפלא, שהסופרת,

כל סכמה שמציבה את הגבר האחד כמנהל עדה של נשים - מרגיזה אותי תמיד. ואם עד לפני כשלושים שנים לא היה הרבה מה לעשות עם תיאור מצב שכזה, מרגיז אותי מאוד שדווקא בתקופה העכשווית הסופרת מצאה לנכון להוציא שוב מהבויידים את הנוסחה הזאת, של הערצה גברית. אז נכון - ערים בישראל משתייכות למין הנקבי. בשונה מיישובים כמו קיבוצים, מושבים ועוד. אבל גם אם בין נשים יש חילוקי דיעות אפשר למנות להן בוררת ולא חייבים להפקיד ע

כלכך הרבה זמן חיכיתי לספר הזה.
<mark>רותם</mark> הצליחה לשלב את הסיפורים הקצרים והנפלאים שכבר כתבה בעבר ליצירה שלמה, קוהרנטית ומעניינת.
מצד שני אולי הייתי מעדיף לקרוא עוד סיפורים קצרים מהסדרה על מקומות שונים בארץ ובעולם. מאוד מאוד מומלץ!