הנה דוגמא לספר שאני לעולם לא ארצה שאנשים ידעו שקראתי.
בטח שלא אקרא בו במקום ציבורי, שבו אנשים עלולים פתאום לשאול אותי: "נו, אז איך עושים כסף?".
רק לחשוב על זה גורם לי לצחוק ולהסמיק, כי אני יודעת שאני לא אוכל לענות על השאלה הזאת בקלות, וכנראה אגמגם משהו שיגרום להם לאבד עניין שבוודאי לא היה להם מלכתחילה.
אנשים אוהבים להתנשא על אנשים שקוראים ספרי עזרה עצמית.
ולא באמת אכפת לי, אבל מה לעשות, אני עדיין לא ממש יודעת איך לגונן על האהבה הזאת.

אני אוהבת ספרים שגורמים לי לחשוב.
אני אוהבת ספרים שנותנים לי מוטיבציה וצועקים עליי: "תאמיני בעצמך!".
כן. אני עד כדי כך פתטית שאני צריכה לקרוא את זה בספרים על מנת להרגיש את זה. עזבו אותי במנוחה.
אני אוהבת את זה, זה ממלא בי חסך, ובינינו, יש דברים הרבה יותר פאתטיים מזה.

הוא ממש לא מושלם בעיניי, והחצי הראשון שלו די שיעמם אותי, כי הוא עוסק בשינוי ועבודה על מערכת היחסים שיש לנו עם כסף.
"גם אם הבחנתם בכך וגם אם לא, יש לכם מערכת יחסים עם כסף. אם אין לכם כסף, זה בגלל היחסים שלכם איתו: אילו הייתם מתייחסים לאנשים בחייכם באותו כבוד שאתם רוחשים לכסף, הייתם אוכלים לבד בכל חג ומועד."(עמ' 76)

אני פשוט לא שונאת או מפחדת מכסף.
אז אני לא מבינה את זה, שהיא אומרת שאנשים חושבים שכסף זה שורש כל הרוע, אני פשוט - כאילו, אנשים באמת חושבים ככה?
כמובן שאני קצת מפחדת מכסף בקטע של- "מרבה נכסים מרבה דאגות", אבל אני לא חושבת שכסף הוא רע, או שעשירים הם אנשים רעים.
אז בעיקר בגלל זה החלק הראשון היה לי משעמם, וגם כנראה כי אהבתי את הספר הקודם(אתה תותח) הרבה יותר, וכנראה שבאתי לספר עם ציפיות לא ראליות לאהוב אותו כמו שאהבתי את הקודם שלה.

עברו שבועות רבים מאז, והמשכתי אותו בימים האחרונים, ואז הבנתי משהו...אני לא רוצה להרוויח כסף, בדרך שבה היא אומרת לי להרוויח כסף.
ליזום, למצוא משקיעים, ללכת לקורסים - הרבה דברים פשוט קראתי ואמרתי לעצמי: "וואלה לא בא לי על זה".

אבל זה עזר...
לשמוע דברים שאני מסכימה איתם באופן כללי, אבל לא מסכימה איתם כשזה נוגע אליי, עזר לי להבין משהו.
הבנתי שאני רוצה הרבה כסף, כי הרבה כסף יאפשר לי לעשות מה שבא לי.
וזה נהדר, אבל אם אני צריכה לחיות הפוך מאיך שאני רוצה לחיות, רק כדי להגיע בעוד כמה שנים למצב שבו יש לי הרבה כסף ואני יכולה סוף סוף לעשות מה שבא לי - אז פספסתי את העניין לא?
מה גם שזה לא מה שהיא אומרת לי לעשות, היא לא אומרת לי לשעבד את עצמי כדי להרוויח כסף.
היא אומרת לי ללכת אחרי ההשראה שלי, והחזון שיש לי לעצמי; בכל הכוח, עם כל האמצעים, מבלי לפחד לקחת סיכונים.
ואז הבנתי משהו, אני לא באמת צריכה הרבה כסף...כי אני כבר עכשיו, עושה מה שבא לי, ולא חסר לי.

הרצון שלי להיות עשירה ולהרוויח הרבה כסף, נובע מכך שאני חושבת שכסף ייתן לי שלווה ורוגע.
אבל עובדה - יש לי מעט, וזה מספיק.
בכל פעם שחשבתי לעשות משהו אומנותי למחייתי, פסלתי את זה, כי חשבתי לעצמי: "אבל אני רוצה להיות מיליונרית, וזה לא יעשה אותי מיליונרית".
קודם כל, זה לא נכון כי זו לא עובדה, ואין לדעת מה יהיה מצליח ומה לא.
דבר שני, אני לא חייבת להיות מיליונרית מיד.
אפשר לקחת את הזמן, לעשות את מה שאני אוהבת, לצבור קצת ניסיון חיים ומשם נראה...מי יודע?

ואז המשכתי לקרוא והיא עברה לדבר על עושר פנימי.
"כבני אדם, תמיד יהיו לכם אתגרים ופחדים ואי-נעימויות. אנחנו צומחים ולומדים באמצעות חיכוך, אפילו חיכוך בתוך תוכנו, לכן אינכם צריכים לנסות לנפות מהחיים רגעים לא נוחים, או אתגרים מעצבנים, או מבטים ארוכים ולא נעימים במראה. התפקיד שלכם הוא להתמחות באמנות התגובה, כלומר להיות מודעים למחשבות ולמעשים שלכם ולהיות מסוגלים להגיב עליהם - ליצור קצר באותה תגובה אוטומטית ולהביא לכך שאותן תבניות פעולה מוכרות שאתם סוחבים איתכם כל החיים יפעלו בתדר נמוך."(עמ' 185)

הספר הזה טוב, מבחינת זה שהוא באמת גורם לכם לחשוב על כסף, מעבר ל-"איך אני מרוויח אותו?".
באופן אישי, לי הוא חיזק את ה"למה", ואת זה שבאמת - יש לי מערכת יחסים עם כסף שלפעמים היא קצת לא בריאה.

כמו שהיא כותבת, כסף צריך לזרום, ואני די מעדיפה פשוט לא לבזבז אותו כל עוד אני לא בטוחה שיש אותו באופק ושהוא יחזור אליי בחזרה.
אבל שיחררתי מזה כבר, עכשיו אני מרשה לעצמי לקנות מה שבא לי, כל עוד יש לי צורך אמיתי בזה ואני רואה בזה ערך.
אני יודעת שכשהכסף יתחיל להיגמר, אז לא תהיה לי ברירה אלא למצוא דרך להרוויח אותו בצורה שאני אוהבת, וזה בסדר מצידי.

כל כסף שהרווחתי עד היום, היה מדברים שלא אהבתי לעשות, או שקיבלתי אותו סתם ככה.
טרם יצא לי להרגיש איך זה להרוויח כסף ממה שאתה אוהב, ואיך זה מרגיש להשקיע במשהו שאתה אוהב.
אז אני חושבת שעוד דבר שלקחתי מהספר הזה, זה שצריך לדעת גם איך "לבזבז" את הכסף שלך.
הבנתי שכל רכישה, גם אם זה קרם פנים או איזו מחברת יפה, צריכה להיראות בעיניי כהשקעה, ועליי להודות עליה.
החיים יהיו ממש מדכאים, אם בכל פעם שאני אקנה משהו שאני חייבת לקנות, אני אתמרמר על כך.
והאמת היא, שאני במילא לא כזו...זה לא כואב לי לשלם ביטוח לאומי כשאני מובטלת.
אבל מה לעשות, אנשים מפחידים אותי...

זה באמת ספר טוב מהבחינה הזאת.
אבל כמו הספר הקודם שלה הוא גם מדבר על מחשבות חיוביות, ועל זה שאתה משתף פעולה עם היקום על מנת ליצור את המציאות שלך וששום דבר לא בלתי אפשרי.
אז ברור לי שהוא לא לאנשים שפשוט רוצים כסף.
אתם לא יכולים לקנות ספר שכתוב עליו "לעשות כסף", ולצפות שעצם זה שקניתם אותו, מבטיח לכם שתרוויחו יותר כסף.
זה פשוט לא עובד ככה.
הספר הזה הוא לא הכסף, והוא לא המכונית שתביא אתכם למקומות שבהם אתם תוכלו להרוויח את הכסף.
הוא במקסימום, יכול להיות הדלק שלכם לשבוע הקרוב...
ואם מצאתם בו איזשהו ערך, אז הוא יכול גם להקל עליכם בכך שהוא פתר לכם איזו בעיה בראש שחסמה אתכם.

"אם אתם מסתובבים בחברת אנשים ששוכבים עם באנגים על הספה כל היום, תרגישו גיבורים אם תצליחו לעשות כביסה."(עמ' 160)
היא פשוט צודקת.
המילים שלנו אכן משפיעות והסביבה שלנו מאוד משנה.
וזה אולי לא מסביר איך מרוויחים כסף, אבל זה כן מגלה לנו אילו שינויים שאנחנו יכולים לעשות על מנת להקל על עצמנו בדרך לשם.

"כדי שתוכלו להרוויח יותר כסף אתם צריכים להתחבר לרגשות שקשורים לדחף שלכם לעניין, כי הרגשות הם המניעים אתכם לפעולה. וכדי להרוויח כמויות כסף שמעולם לא הרווחתם בעבר, תצטרכו לעשות הרבה מאוד דברים שלא עשיתם בעבר."(עמ' 85)
זו פשוט עובדה.
אתם לא יכולים לשנות את המציאות שלכם, בכך שאתם נשארים באותו המקום שבו תמיד הייתם.
אני חושבת, שהמסקנה היא שהכסף לא צומח על העצים...אבל הוא כן צומח.
אנשים שעשירים בחשיבה שלהם ישארו עשירים, ואנשים שעניים בחשיבה שלהם ישארו עניים.
העשירים נהיים יותר ויותר עשירים, והעניים נהיים יותר ויותר עניים, וחשוב רגע לעצור ולחשוב למה זה ככה.
למה אנשים מסוימים עובדים קשה ועדיין חסר להם, ואנשים אחרים בקושי עובדים, ולא חסר להם דבר?

"הרחבת הדמיון חיונית אם אתם רוצים לשנות את חייכם מן הקצה אל הקצה, כי אנחנו מבקשים מעצמנו לדמיין את חיי החלום שלנו מתוך ה'מציאויות' שבהם אנחנו קיימים כרגע."(עמ' 112)

אם תשאלו אותי, הכל בסופו של דבר מסתכם באמונה.
מה אני אעשה, אני מסכימה.
מה שאתה מאמין בו, הוא הנכון.
וכבר קראתי הרבה ספרים שאמרו לי בדיוק את זה, אז זה מאוד חקוק לי בראש ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת.

עניים מאמינים בדברים שמשאירים אותם עניים, ועשירים מאמינים בדברים שעושים אותם עשירים - גם כשעדיין אין להם את הכסף.
ברגע שאתה מגדיר משהו כחלק מהזהות שלך, זו כבר נבואה שמגשימה את עצמה.
יש משהו באיך שאנשים רואים את עצמם ואת החיים שלהם, שחוסם או מעודד אותם לחיות את החיים הכי טובים שיש.
אז אם תשאלו אותי, לפי איך שאני הבנתי את זה...עושר זה יותר אופי ממצב כלכלי.

ספרי עזרה עצמית הם זן ספרים מושמץ מאד.
אנשים אוהבים לחבוט בהם ולהגיד שהיחידים שמתעשרים מהם הם מחבר הספרים האלו. להגיד עליהם שהם רדודים ושרק אם נאמין מספיק חזק אז היקום יועיל בתובו להיענות לבקשותינו ולהגיש לנו את דבר המה אשר אנחנו חפצים בו. כל אחד יודע שזה לא כל כך פשוט לכן בסופו של דבר הם חוזרים על עצמם ורובם נקראים אותו דבר.

שאלתי את עצמי למה אנשים לא משתפרים אם יש כל כך הרבה ספרים מסוג זה, השאלה הובילה אותי למשהו שדן אריאלי כתב פעם:
לשנות הרגלים הינו דבר קשה מנשוא, רוב האנשים לא מצליחים לשנות את הרגליהם בעקבות קריאת ספר זה או אחר.

הספר בעמוד זה לא שונה מכל ספרי עזרה עצמית אחרים ששמעתם עליהם, המחברת מתארת איך היא הייתה ענייה מרודה שעברו לה מחשבות בראש כגון "איך אני יכולה להרשות לעצמי להקים אתר אינטרנט כשאני מתקמצנת על קניית שקית צ'יפס" ובעקבות שינויים כאלו ואחרים כגון לקיחת קוצ'אר אישי יקר, אמונה בעצמה וכו' היא עלתה על דרך המלך. הספר מתובל בסיפורים אישיים פשוטים מחיי המחברת או איזכורים של ספרים/סרטים כאלו או אחרים שבכל פעם באים להדגיש נקודה אחרת.

בסופו של דבר אנשים קוראים ספרים אלו (בינהם מחבר השורות האלו כמובן) בשל הרצון שלהם להשתפר, להיות גרסא טובה יותר של עצמם, הפער בין הרצון למציאות גדול, אולי קריאת ספר נוסף תעזור לצמצומו.

ספר מתוק. עוסק רבות בחטא, בבושה ובאשמה שבאה אחריו ונדבקת לנפש. אולם הספר עוסק גם באפשרות המחילה והתיקון. ספר ששואב אותך לתוכו. התחברתי ונהניתי. מומלץ!