קוראים מנתניה

"אני לא באמת תינוק, אני כבר כמעט בן 13, אבל אני לא יודע אם אני חזק כמו שאבא חושב".
במרכז הספר הנער זיו, שמה שהוא אמור להתגבר עליו נראה לו כעת כסוף העולם, אך למביט מהצד זה עלול להישמע כדבר לא כזה עצוב וכואב. הזמן הוא תחילת החופש הגדול, זיו ושני חבריו עופר ושי נמצאים בעיצומן של ההכנות לקראת היציאה למחנה קיץ בגולן. יומיים לפני הנסיעה, זיו מגלה שהוא נשאר מאחור ושני חבריו נסעו בלעדיו למחנה קיץ אחר. מרגע זה ואילך הכל מתהפך עבורו. הוא פגוע מאד מסתגר בחדרו ואין לו חשק לכלום. הוא מנסה להבין למה ואיך זה קרה ולא מצליח, הניסיונות של משפחתו ובעיקר של הוריו לנחמו, מוערכות אך מעיקות עליו יותר.
זיו בעיקר נפגע משי שאותו החשיב לחברו הטוב ביותר. תוך ניסיונותיו להבין איך הגיעו הדברים לאן שהגיעו, הוא משחזר את יחסיו עם שי מתחילתם ואז מגלים הקוראים כי משפחתו של שי אינה משפחה רגילה. הדבר שעמו מתמודדת המשפחה של שי מכניס עוד עומק לסיפור ועוד נושא חשוב לדון עליו עם ילדים ובני נוער והוא: קבלת השונה.
זאת בנוסף לנושא הבולט יותר שהספר כולל שגם עליו חשוב לדון עם ילדים ובני נוער והוא: מהי חברות טובה, איך אמור להתנהג חבר טוב? הנושא הזה חשוב לאור נושא החרמות ששומעים עליו כיום רבות ואולי יותר מאשר בעבר. נושא זה חשוב גם לאור העובדה כי ידוע שבני נוער נוטים לראות דברים בשחור ולבן ועל כן סיטואציה שלנו המבוגרים יכולה להיראות זניחה, הילד/ה שבאחריותנו יכול/ה לקבל באופן מאד קשה. לסיום אוסיף שבמקרה הספר מתאים לתקופה, משום שהעלילה מתרחשת בחופש הגדול. מאחלת לכם, ילדים ובני נוער חופש נעים ומהנה, מי ייתן כי פתיחתו תהיה מוצלחת יותר מהפתיחה לה "זכה" זיו.
להורים מאחלת כי התקופה המאתגרת (החופש הגדול וילדים בתחילת גיל ההתבגרות - שני גורמים המהווים אתגר לא פשוט עבור הורים רבים) תעבור בקלות יחסית.

היום בערב יודלקו מדורות ויצוין ברחבי הארץ ל"ג בעומר. לגמרי במקריות התחלתי לפני מספר ימים את הספר "מה שהלב רוצה", אשר מפגיש על סט הצילומים של הסרט: להבה ואש, שחקן ושחקנית צעירים. הוא: נואה ווייט, שחקן אוסטרלי שבארצו הוא מפורסם מאד, אבל בתעשיית הוליווד זה ניסיון ראשון עבורו. היא: איבי ווסט שהגיעה עם אמה מפורטלנד להוליווד לפני כ - 4 שנים ומאז עושה את דרכה מעלה באופן כמעט עצמאי לחלוטין, מבלי שיש לה תמיכה, היות שבמהלך השנים אמה נהרגה בתאונת דרכים ולמעשה נותרה ללא משפחה מאחוריה.
גם נואה חווה קשיים הקשורים בעיקר לטראומה שהוא סוחב איתו מהעבר ומונעת ממנו בעיקר לנסות ולפתח קשרים עם בנות המין השני (וזה לא שאין כאלה שרוצות - גם באוסטרליה וגם על הסט לא מעט עוזרות הפקה מתגודדות סביבו).
איבי מתקבלת לאחר האודישן לתפקיד הנשי הראשי, נואה מתקבל לתפקיד הגברי המשני, כשמולו אמור לשחק בתפקיד הראשי, שחקן ותיק ומנוסה בהוליווד, שאיבי לא סובלת. האודישן של נואה עובר מצוין, אך תקוותו באשר לקבלת התפקיד מעטה, היות שהשחקן הראשי עויין אותו. בסופו של דבר קורה מה שקורה. נואה ואיבי נפגשים על סט הצילומים כששניהם נדרשים למלא את התפקידים הראשיים ומחזיקים את הצלחת הסרט על כתפיהם. נואה כלוחם אש קשוח וסקסי בטירוף ואיבי כבת זוגו של החבר הטוב של לוחם האש, שמנסה להילחם ללא הצלחה במשיכתה ללוחם האש עצמו.
אהבתי את זה שיש סיפור בתוך סיפור, שהמציאות של הגיבורים והסרט שבו הם משחקים מתערבלים יחדיו. בנוסף אהבתי שלכאורה הספר משתקף כספר קליל, אך בסופו של דבר הוא מעלה לדיון נושאים רבי משמעות כמו: התמודדות עם טראומה או הישרדות בתעשייה לא קלה כשנשארת למעשה די לבד בעולם.
ציטוט שאהבתי: "יש חוקים שנכתבו, רק כדי לבחון מתי יהיה לך האומץ לשבור אותם".
לסיום אפרגן לסופרת: זהו לא הספר הראשון שלה שאני קוראת. עד כה אהבתי את ספריה ויש עוד על הכוונת.

ספר קליל וכפי
מסר וביקורת חינוכית חברתית
אנטי מלחמתית ובעד אינדיווידואליזם.
איורים מקסימים.
מוצלח, טוב מאוד:)