•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
אין דיונים על ביקורות של אחרים
ההתעלמות המכוונת מעיסוק ברצח העם הארמני מהווה דוגמא לצביעות ולדו-פרצופיות של המערכת הפוליטית והציבורית הישראלית. עקרונות מושלכים לפח האשפה כשהם מתנגשים עם אינטרסים ומפנים מקומם לסיסמאות נבובות. לפני מבצע "עופרת יצוקה" ופרשת "מאווי מרמרה", כאשר יחסינו הדיפלומטיים עם טורקיה היו עדיין תקינים, מעטים בארץ התעניינו בשואה הארמנית בה נרצחו יותר ממליון בני אדם. חמור מכך, מערכת החינוך העדיפה להעלים את הנושא מספרי הלימוד. כמובן שבשנים האחרונות, לאור התדרדרות היחסים, "גילו" אצלנו מחדש את הנושא ומנצלים אותו ככלי פוליטי כדי לנגח את ארדואן וממשלתו. יש לציין לטובה את הבודדים שהביעו עמדה עקבית בעד הכרה ברצח העם הארמני, ביניהם יוסי שריד, אריה אלדד, חיים אורון והעיתונאי יעקב אחימאיר.
