התחלתי מהספר השני בטרילוגיה וכנראה לא מהמוצלח ביותר. יש לספר הזה יתרונות ברורים מבחינתי: אני אוהבת רומנים היסטוריים, אני אוהבת לקרוא על ימי הביניים ואני אוהבת לקרוא על אנגליה - כאן לכאורה יש רומן היסטורי שמתרחש בימי ביניים באנגליה, אז למה שלושה כוכבים?
דבר ראשון ספר באורך של יותר מ- 1000 עמודים, לא מספיק שיהיה מעניין - הוא צריך להיות מרתק והספר הזה נמרח כל כך, שנראה כי יד עורך ספרותי לא נגעה בו. דבר שני וחשוב יותר הוא הדמויות. על אף כי דמויות של גברים בספר היו משכנעות למדי, הדמויות הנשיות היו בעיניי החולשה של הספר. הדמות הראשית הייתה יכולה להיות אכן אישה צעירה וחזקה שקוראת תיגר על המערכת, אם רק היא לא הייתה קדושה מעונה... אם רק היו בה מעט מתכונות האנושיות של קנאה, רוע, אנוכיות, רק קמצוץ, אולי היא הייתי יכולה להזדהות איתה, אבל התקשיתי בזה.
מה ששבר אותי אבל זו הכתיבה של סצינות האונס בספר ולא חסרו כאלה. הסצינה בה אחת הדמויות נסחטת על ידי מישהו שחיי אהובה ומשפחתה בידיו, מישהו אותו היא שונאת שנאה עזה ומתעבת יותר ממגפה השחורה, כאשר היא מאוהבת עד טירוף בגבר אחר, ונאלצת לשכב עם אותו מישהו שמשפיל אותה עד עפר, פתאום באמצע האקט היא חווה הנאה גופנית על אף רצונה. אני מבינה שהכותב הוא גבר שככל הנראה לא חווה אונס מימיו, שאולי קרא את טיוטת "50 גוונים של אפור" עוד בטרם הדבר הזה ראה אור, אך אולי היה שווה לעשות תחקיר גם בתחום הזה ולא רק בתחום יסודות הבנייה ולדבר עם מישהי שחוותה פגיעה מינית? לא יודעת, אולי אני טועה. לקן פולט הפתרונים, אך לי זה הפריע.

הספר עוקב אחר מספר דמויות מילדותם עד בגרותם החל משנת 1327 בעיר קינגסברידג'. זו עיר מסחר טיפוסית שנשלטת על ידי אצולה ואנשי דת שרובם מושחתים כמו שפוליטיקאים ומנהיגים דתיים מושחתים בימינו, מעמד ביניים מנסה לסגור את החודש כמו מעמד ביניים מנסה לסגור את החודש בימינו ועניים מנסים לשרוד כמו שעניים מנסים לשרוד בימינו, נשים שם שוות פחות כמו שלצערי גם בימינו, ואנשים שלא הולכים בתלם מוקעים כמו שמוקעים בימינו והכל תוך כדי המאבק במגפה - הפתעה, כמו בימינו!

אומרים שעמודי תבל טוב יותר, לא פוסלת שאקרא אותו בכל זאת ולו רק כי אני לא יכולה לפספס רומן היסטורי מעוסק באנגליה של ימי הביניים - כזו חלשה אני:-)

מאיה ומקס (דודו), פגועים עד עמקי נפשם, נפגשים ומוצאים מזור זו בזרועות של זה. לצד תיאורים קשים ביותר על החיים גם תיאורים של נוף מדהים ומרפא. ספר שנקרא באבחה אחת.

ספר קצת מוזר לטעמי.
הכתיבה, ההילוך האיטי של המתרחש בסיפור, הדמויות השטוחות,
והתיאור 'העדין' באופן יחסי של התקופה מהגיהנום...הרחיקו אותי מהספר.
קראתי עד עמ' 101, ופסקתי!
הסופר מרקוס זוסאק, כתב את הספר כשהיה בן 30 בלבד, כשהוא לוקח על עצמו את תפקיד הדמות הראשית שהיא "המוות".
מוות שלכאורה מבטא 'רגשות' 'אמירות' ומסקנות אנושיות. אולי זאת הסיבה שהספר קוטלג שנים רבות כספר ילדים.

הסיפור נסוב סביב ליזל, ילדה גרמניה ששפר מזלה לקבל שני הורים שדואגים לרווחתה,
להכיר את רודי, חבר אמת שדואג לה, למצוא השכלה וספרים בעזרתה של אשת ראש העיר,
לחמוק מכל צרה ופגע, ואפילו להכיר את מקס היהודי שהפך להיות בעבורה בן ברית נאמן.
זאת אומרת שבתקופת הנאצים, חייה היו דבש!!!
כל המסביב, שימש כתפאורה דלה לתאר קושי מינורי ולא רציני.

מאחר שזנחתי את הספר, החלטתי לצפות בסרט. והאכזבה המשיכה.
היו קצת פצצות, והרבה גרמנים רעים שלא באמת היו מרושעים,
וניסיון דלוח לתאר כמה מטורף היה היטלר.
וכמובן שקיים מחיר, כי במלחמה אין מנצחים.
וליזל...היא כמו המלכה אליזבת. חרף כל הקשיים, זכתה להגיע לאריכות ימים.
בשורה התחתונה, קראתי ספרים הרבה יותר חזקים.