לפני שניגשתי לקריאת הספר טרחתי לבדוק את הביקורות כאן, באתר, ובעקבותיהן לא ציפיתי למשהו מיוחד מהספר. להפתעתי ולעומת הביקורות השליליות בעליל, הספר נגע בי מאוד! הוא מאוד מציאותי(הדמויות כאילו קיימות באמת)ונוגע בנקודות כואבות בחיים; באירועים שיכולים לפקוד כל אחד מאיתנו, ולצערי אכן פוקדים את הרוב- מוות של אדם קרוב. בין אם זה בן-זוג,הורה,ילד או חבר קרוב. אמנם יש בספר גם נקודות אור, אשר שוזרות מעט תקווה לעתיד טוב למרות הכול וגורמות לקוות ולהאמין שניתן להתגבר כמעט על כל כאב. אני אישית לוקחת מספר מסרים ולקחים לחיי. מאוד-מאוד מומלץ!!

אמנם זה ספר חביב, אבל הוא איננו יצירת מופת בז'אנר המתח. הוא עושה את שלו-מותח בהנאה ומושך את הקורא להמשיך בקריאתו.ויש הרבה כמותו! אם זאת,השתייכותו לז'אנר לא דורשת ממנו להיות עמוק ומרגש- תכונות שלי אישית חסרות בספר, וקיימות בספרים נבחרים מסוגו. בסך-הכול קליל ונחמד להעברה של זמן (בלי לחשוב יותר מדי ובלי להתרגש). לא מצטערת שקראתי, אך גם לא ממליצה במיוחד.

אמנם זה ספר חביב, אבל הוא איננו יצירת מופת בז'אנר המתח. הוא עושה את שלו-מותח בהנאה ומושך את הקורא להמשיך בקריאתו.ויש הרבה כמותו! אם זאת,השתייכותו לז'אנר לא דורשת ממנו להיות עמוק ומרגש- תכונות שלי אישית חסרות בספר, וקיימות בספרים נבחרים מסוגו. בסך-הכול קליל ונחמד להעברה של זמן (בלי לחשוב יותר מדי ובלי להתרגש). לא מצטערת שקראתי, אך גם לא ממליצה במיוחד.

כמו שכריכת הספר אפורה ( בכל מקרה בגרסתו בעברית), כך גם התקופה המתוארת בספר. התקופה הכי אפורה, מדכאת ומעוררת פחד בגרמניה. וזאת אני כותבת ללא היכרות עם היסטוריית גרמניה. הסופר, הנס פאלאדה מעביר היטב את תחושת חוסר האונים של האזרח הגרמני דווקא, מול השלטון הנאצי, וכך גם את אווירת הפחד המתמיד, חוסר הוודאות באשר להמשך חייך, העוני הכפוי והרעב וכמובן חשד מתמיד מהשכן הכי קרוב. תקופה, בה בן יכול היה לבגוד בהוריו, שותף לעבודה בחברו שעבד לצידו 20 שנה, השכן שהפך למודיע של הגסטפו בבן אדם הגון שגר בדירה מעליו ורק בגלל האזנה לרדיו. תקופה של אכזריות לא מתקבלת על הדעת והתרחקות מהצלם באנושי. ״ לבד בברלין״ מתמקד בהתנגדות של זוג נשוי גרמני- לשלטון הנאצי, להיטלר, ע״י הנחת גלויות הקוראות להאטת העבודה במפעלים, חבלה ופגיעה במאמץ המלחמתי והתבטאויות כנגד היטלר וממשלתו. מצד אחד, סיפור על אומץ והקרבה עד הסוף המר, על קרב על האנושיות המועטה שנשארה באנשים וההתנגדות להפיכה לחלק מהעדר. ומהצד השני, סיפור על פחד, השפלה, בזיון והתרחקות מהערכים הבסיסיים אשר צריכים להתקיים בין אדם לחברו ובין אדם לעצמו. הספר איננו קולח, אך זה לא מפריע לדמיון והבנת התקופה אותה הוא מתאר. ה״יובש״ בו מתוארים ההתרחשויות וניתנים התיאורים הופכים אותו רק לנתפס ומציאותי יותר ומקרבים אותנו להבנת האווירה. מבוסס על אירועים אמיתיים.

בחלק מהביקורות על הספר נתקלתי בחוסר שביעות רצון מהתרגום. מה שיש לי לומר, זה שקראתי את הספר באנגלית- והעניין הוא לא בתרגום. גם באנגלית, הכתיבה שטחית לגמרי ונטולת עומק כלשהו. הספר קליל ונחמד ותו לא, ולדעתי,כל ההיסטריה שהתעוררה סביבו מוגזמת בהחלט. לא שיצא לי לקרוא הרבה ספרים שמוגדרים כרומנים אירוטיים, אבל ישנם מספיק רומנים אשר אין בהם דגש מכוון על אירוטיקה ולמרות זאת- ברגעים הנכונים- הם מצליחים לעורר יותר סקרנות מינית ולתאר את המתרחש על-ידי רמיזות קלילות שגורמות לדימיון להשלים את כל התמונה הרבה יותר טוב ממה שעושה המחברת בספר הנוכחי. מה שדווקא אהבתי בספר זה את הדיאלוגים בין כריסטיאן לבין אנסטסיה. לא שיש בהם תובנות עמוקות כלשהן על החיים, נהפוך הוא- הם קלילים, עם עקיצות ציניות פה ושם ועם אופטימיות סמויה כלשהי- הרי ברור שהם אוהבים אחד את השני וישארו יחד (כך נראה לי). סך הכול, מבחינת הכתיבה הספר יכל להשתייך לקטגוריית ספרי-נוער, לולא הקטעים המיניים. בהחלט לא ספר שחובה לקרוא אותו.אולי רק אם אין משהו טוב יותר בקרבת מקום...(:

בחלק מהביקורות על הספר נתקלתי בחוסר שביעות רצון מהתרגום. מה שיש לי לומר, זה שקראתי את הספר באנגלית- והעניין הוא לא בתרגום. גם באנגלית, הכתיבה שטחית לגמרי ונטולת עומק כלשהו. הספר קליל ונחמד ותו לא, ולדעתי,כל ההיסטריה שהתעוררה סביבו מוגזמת בהחלט. לא שיצא לי לקרוא הרבה ספרים שמוגדרים כרומנים אירוטיים, אבל ישנם מספיק רומנים אשר אין בהם דגש מכוון על אירוטיקה ולמרות זאת- ברגעים הנכונים- הם מצליחים לעורר יותר סקרנות מינית ולתאר את המתרחש על-ידי רמיזות קלילות שגורמות לדימיון להשלים את כל התמונה הרבה יותר טוב ממה שעושה המחברת בספר הנוכחי. מה שדווקא אהבתי בספר זה את הדיאלוגים בין כריסטיאן לבין אנסטסיה. לא שיש בהם תובנות עמוקות כלשהן על החיים, נהפוך הוא- הם קלילים, עם עקיצות ציניות פה ושם ועם אופטימיות סמויה כלשהי- הרי ברור שהם אוהבים אחד את השני וישארו יחד (כך נראה לי). סך הכול, מבחינת הכתיבה הספר יכל להשתייך לקטגוריית ספרי-נוער, לולא הקטעים המיניים. בהחלט לא ספר שחובה לקרוא אותו.אולי רק אם אין משהו טוב יותר בקרבת מקום...(: