Uלילי•לפני 14 שניםזה לא קרה באמת. והיסטוריונים דיי תקפו את העלילה הבלתי מציאותית הזו.על הביקורת של sima17 על הנער בפיג'מת הפסים מאת ג'ון בוין
froji•לפני 13 שנים:)איך אני אוהבת ספרים שמסיימים בשבת אחת!!!על הביקורת של לילי על גיא אוני מאת שולמית לפיד
חמדת•לפני 14 שניםאוף משרד החינוך הורס כל חלקה טובה בתחום קריאת הספרות.על הביקורת של לילי על גיא אוני מאת שולמית לפיד
גיא אונישולמית לפידאת הספר הזה עודדה אותנו המורה להיסטוריה לקרוא,מה שמייד גרם לי לא לקרוא אותו,כמובן. אבל אחרי בערך שנה לקחתי יוזמה ו-הופתעתי. הספר רחוק מלהיות משעמם.הוא סוחף מאוד,עשיר,מפתיע ומרגש כאחד.מהספרים שגומרים בשבת אחת. וכן,יש הרבה מה ללמוד ממנו כבדרך אגב,על אותה תקופה קשה אך קסומה. בונוס-יש בו רומנטיקה ,אך לא דביקה.שזה פרט שהופך הרבה ספרים לטובים,בעיניי. ונקודה אחרונה:אני לא אגלה פה שום ספויילר-אבל לא אהבתי את הסוף.ואני בטוחה שאני לא לבד בעיניין הזה,נכון?
גיא אונישולמית לפידאת הספר הזה עודדה אותנו המורה להיסטוריה לקרוא,מה שמייד גרם לי לא לקרוא אותו,כמובן. אבל אחרי בערך שנה לקחתי יוזמה ו-הופתעתי. הספר רחוק מלהיות משעמם.הוא סוחף מאוד,עשיר,מפתיע ומרגש כאחד.מהספרים שגומרים בשבת אחת. וכן,יש הרבה מה ללמוד ממנו כבדרך אגב,על אותה תקופה קשה אך קסומה. בונוס-יש בו רומנטיקה ,אך לא דביקה.שזה פרט שהופך הרבה ספרים לטובים,בעיניי. ונקודה אחרונה:אני לא אגלה פה שום ספויילר-אבל לא אהבתי את הסוף.ואני בטוחה שאני לא לבד בעיניין הזה,נכון?
אל תקראו לי חירותנגה מרוןלא הייתי ממליצה על הספר הזה,שנראה בעל קונספט מבטיח אבל בעצם רדוד בצורה מאכזבת.
אני כריסטיאנה פ.קאי הרמןקראתי א הספר לראשונה לפני כ-4 שנים,ואני זוכרת שאז ממש 'התלהבתי' על הספר,כי הוא היה נראה לי נוגע ללב. ונתקלתי שוב בספר זה,ממש לאחרונה. ועלעלתי שנית. ההרגשה היתה שונה לחלוטין.נראה שהספר מנסה קצת לחבב עליך בכוח את כריסטיאנה,שעושה דברים איומים (לא,לא רק סמים.) אבל מסבירה אותם כמעשים מחוייבי המציאות כי המציאות מסכנה ורופסת.לדעתי הדדמות הראשית היא עצמה חלושת אופי,ומלבד סיפור הגמילה המשותף עם בן זוגה דאז,שבאמת עד היום נשאר נוגע ללב,הסיפור הזה הוא פשוט סיפור על זנות סמים וזוהמה ,בלי חידושים יוצאי דופן. (לדאבון-הלב,גם הגיל המאוד צעיר שלה לא משחק תפקיד נדיר לפי הסטטיסטיקות בארץ,שהתפרסמו לאחרונה) ספר שבהחלט לא שונה מספרים אחרים המתארים מקרי סמים קשים.
אני כריסטיאנה פ.קאי הרמןקראתי א הספר לראשונה לפני כ-4 שנים,ואני זוכרת שאז ממש 'התלהבתי' על הספר,כי הוא היה נראה לי נוגע ללב. ונתקלתי שוב בספר זה,ממש לאחרונה. ועלעלתי שנית. ההרגשה היתה שונה לחלוטין.נראה שהספר מנסה קצת לחבב עליך בכוח את כריסטיאנה,שעושה דברים איומים (לא,לא רק סמים.) אבל מסבירה אותם כמעשים מחוייבי המציאות כי המציאות מסכנה ורופסת.לדעתי הדדמות הראשית היא עצמה חלושת אופי,ומלבד סיפור הגמילה המשותף עם בן זוגה דאז,שבאמת עד היום נשאר נוגע ללב,הסיפור הזה הוא פשוט סיפור על זנות סמים וזוהמה ,בלי חידושים יוצאי דופן. (לדאבון-הלב,גם הגיל המאוד צעיר שלה לא משחק תפקיד נדיר לפי הסטטיסטיקות בארץ,שהתפרסמו לאחרונה) ספר שבהחלט לא שונה מספרים אחרים המתארים מקרי סמים קשים.
אני כריסטיאנה פ.קאי הרמןקראתי א הספר לראשונה לפני כ-4 שנים,ואני זוכרת שאז ממש 'התלהבתי' על הספר,כי הוא היה נראה לי נוגע ללב. ונתקלתי שוב בספר זה,ממש לאחרונה. ועלעלתי שנית. ההרגשה היתה שונה לחלוטין.נראה שהספר מנסה קצת לחבב עליך בכוח את כריסטיאנה,שעושה דברים איומים (לא,לא רק סמים.) אבל מסבירה אותם כמעשים מחוייבי המציאות כי המציאות מסכנה ורופסת.לדעתי הדדמות הראשית היא עצמה חלושת אופי,ומלבד סיפור הגמילה המשותף עם בן זוגה דאז,שבאמת עד היום נשאר נוגע ללב,הסיפור הזה הוא פשוט סיפור על זנות סמים וזוהמה ,בלי חידושים יוצאי דופן. (לדאבון-הלב,גם הגיל המאוד צעיר שלה לא משחק תפקיד נדיר לפי הסטטיסטיקות בארץ,שהתפרסמו לאחרונה) ספר שבהחלט לא שונה מספרים אחרים המתארים מקרי סמים קשים.
מחול העקרביםשפרה הורן0ספר טוב אבל לא יותר מזה לדעתי. המספר, אדם בן 40+, יליד 67 שנולד לאחר מלחמת ששת הימים ויתום מאב שנפל במלחמה לפני הולדתו. הוא מספר את סיפור חייו בראייה לאחור, כשכל הזמן נמצאת השואה ברקע, ה"דודה" ניצולת השואה שטיפלה בו וגידלה אותו ולה יש לו קשר מיוחד כל חייו. גם העימות הערבי ישראלי והמלחמות נמצאות ברקע של המספר והספר למרות שלא מוזכרות באופן מפורש רוב הזמן. אפשר לומר שזהו סיפור ישראלי במובן מסויים לא ממש התחברתי לסיפור.
ירח משוגעשרה אנג'ל0תסלחי לי שרה הפעם זו לא את זו אני, לא התחברתי לא לדמות לא לשפה הנמוכה בה רשום הספר ולא לעלילה .... לעומת ספרים קודמים שלך שבלעתי בשקיקה הספר הזה לא נבלע לי האמת שניסיתי לעסתי פה לעסתי שם ...אבל את הסוף לא צלחתי אבל אולי ....פעם אחרת.
חלאהיצחק בשביס-זינגר0חלאה במחוזותי זה טוב, זה שם מבטיח לספר, יש ניחוחות ממחוזותיו של מארקס ובכלל בשביס שבה את ליבי. הסיפור עוסק בגבר יהודי בשם מקס, בנו מת אשתו לא נותנת לו כלום והוא מחליט לחפש לו אהובה.(אהובה זו אשה שאתה רוצה וחושק בה בניגוד מוחלט לאשתך שלפי ההגיון של בשביס ממש לא רצויה והיא עונש מתבקש). לשם כיבוש היעד מקס עוזב את דרום אמריקה ומגיע לוורשה לחפש לו פולניה( כלומר צרות צרורות)ומתחיל לו מסע של מיונים והתנסויות עם שלל פולניות אחת יותר משוגעת מהשניה, הוא מתחיל בבת הרב, עובר למאדם שמפרגנת לו משרתת בתלה ויש איזו מדיום בדרך בקיצר שישוושמחו. רק שמקס משום מה לא מצליח להחליט ומציע לכולן נישואים ומתחרט ושוב מציע ובורח ולא מספיק שכולן פולניות צעירות ממנו בכמה עשרות שנים, הוא גם מצליח להדרדר מעולם של כבוד וקודש ללב המאפליה. מסקנות ? כסף לא קונה אהבה, לא שומר לך על השפיות ולא עוזר לך אם ממש הרסת לעצמך את החיים. מקס הוא טיפש ושובה לב, פאטתי ומסכן אבל חלאה הוא לא. אף אחד פה בסיפור הוא לא חלאה באמת, בטח לא באמות המידה של החלאות של מארקס. הסוף מאכזב ומעציב קצת אבל מתבקש לאור הזרעים שנטמנו כבר בתחילה.
