מאותה סיבה השתכנעתי מיד גם שלא לצרוך דגי-ים אחרים. זה לא שמצבם של דגי בריכות טוב - אך לפחות גידולם משפיע פחות באופן ישיר על חיסול והכחדת מיני בע"ח ימיים (אם כי לגידול דגים בבריכות יש השפעה ישירה על סבל בע"ח ועל איכות הסביבה, ולכן באופן עקיף גם על הכחדת מינים).
מסקנתי מהספר היא, אם לא להפסיק לגמרי את צריכת הבשר (ניסיתי, אך לא השתכנעתי שזה נכון בריאותית), היא להמעיט למינימום את צריכת הבשר שלי. לאכול בצורה בררנית הרבה יותר. לקנות רק לפי הצורך בכמות קטנה ולא כי יש מבצע בסופר, או כי אני מתעצלת לבשל בכמויות קטנות, או לפי גודל הסיר, ולמנוע זריקה מיותרת של בשר או אכילה של בשר כי זה מה יש.
לאכול רק כשבאמת בא לי, כשהבשר באמת איכותי ולנסות לקנות בשר קצת יותר מתחשב בחיה ובסביבה. עדיין לא ברור לי מה היקף הבשר מהסוג הזה שיש בארץ.
וגם, הקריאה בספר החזירה אותי לצרוך ביצי חופש בצורה בלעדית. בעבר עשיתי זאת אך המוסר לאט לאט מתדרדר בעקבות הרצון לחסוך וחוסר הנוחות. אבל יש חנויות שבהן תריסר ביצי חופש עולות רק כ-20 ש"ח ועל חוסר הנוחות אפשר להתגבר אם ממש רוצים.
לסיכום, הספר חשוב כי כל אדם צריך לדעת מה הוא מעודד כאשר הוא צורך בשר ומוצריו, ולאיזה כיס משתלשלים הכספים. זהו ענין חברתי וסביבתי מעבר לכך שהוא מוסרי.
לאחר שיודעים את העובדות, אפשר להסיק מסקנות אישיות. אך אין ספק שלא יהיה אפשרי להתעלם ממידע כזה, כי סופה של האמת לצאת לאור, ואין ספק שאנשים שיחשפו למידע הזה לראשונה לא יוכלו להמשיך בחייהם כמקודם.
