בשורה התחתונה- גאונות! ועכשיו מההתחלה- אחד היתרונות של אמנים ובפרט של סופרים, זו היכולת ליצור עולם לפי רצונם וראייתם. מה יותר כיף מזה? לקחת את ההסטוריה כמו שאנחנו מכירים אותה, למעוך, לבעוט ולעקם אותה ואף ליצור אותה מחדש. קשה לפרט יותר מידי במקרה של הספר הזה כי הסכנה לספוילרים גדולה מאוד, אבל בקצרה נציין שהעלילה מתחילה עם הבלש וולף שמקבל פנייה מבחורה צעירה המבקשת עזרה בחיפוש אחותה. הסצינה הפותחת הזאת מתקיימת בלונדון של 1939, בעולם בו המפלגה הנאצית מעולם לא עלתה לשלטון ואת מקומה תפסה המפלגה הקומוניסטית תוך כדי שהנאצים למיניהם בורחים מגרמניה. עולם טוב יותר? העלילה שנעה בחוכמה בין זמנים שונים נהית לפעמים אפלה יותר ומכילה כמה סצינות קשות לקריאה עם תיאורים אלימים מאוד. בעיניי, לא כדאי לוותר על הספר רק בגלל הסצינות האלה ועדיף באמת לתת צ׳אנס ולדלג על החלקים הלא נעימים. הספר משתייך לז׳אנר ״מציאות אלטרנטיבית״ מה שאוטומטית מדביק לו (מסיבה כלשהי) את התווית ״לא מתאים לכל אחד״. אני אישית לא חושבת שקיים ספר בעולם שמתאים לכולם ובסופו של דבר הכל עניין של טעם. דווקא בגלל שמדובר בסוג לא נפוץ במיוחד של ספרים, כדאי לתת לזה סיכוי, חובבי ההסטוריה והמתח לא אמורים להתאכזב. בנוסף, אחת הסיבות שהופכות את הספר למצוין ומהנה היא שלמרות שמדובר בהסטוריה בדיונית, היא עדיין רוויה בדמויות, פרטים ואירועים אמיתיים ובהפוך על הפוך אפשר לצאת מפה עם עוד קצת ידע הסטורי. מומלץ ביותר! יצא לאור ע״י הוצאת כתר, שנת 2018. https://www.facebook.com/AthenasHOB/

16 שעות עברו מהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר עד הרגע שסיימתי את העמוד האחרון. הספר הוא מסעה האישי של ג'ניפר טגה שיום אחד, בזמן שעשתה מה שרבים אחרים עושים- הלכה לספרייה וחיפשה ספר טוב לקרוא. רק שיום אחד בשונה משאר הימים הספר ששלפה התגלה כספר העוסק באמא שלה. למה שמישהו יכתוב ספר על אמא שלה? חשבו רגע- מה היה עובר עליכם אם בוקר אחד הייתם מגלים כי סבא שלכם- בין אם אתם קרובים ובין אם פחות- עדיין, סבא שלכם!- הוא לא פחות ממפלצת חסרת אנושיות שכתחביב לצהריים היה אוהב לצאת למרפסת ביתו במחנה פלאשוב ולירות להנאתו ביהודים. כיצד זה משפיע על אדם נורמטיבי ורגיל לגלות שבעורקיו זורם דם מדמו של השטן שאחראי למוות נוראי וחולני של כל כך הרבה גברים נשים וילדים. ג'ניפר טגה יוצאת למסע נוגע ללב, אנושי ומרטיט אחרי העבר של משפחתה והעתיד המצפה לה. היא מנסה לבדוק איפה נגמרת תחושת האשמה, באיזה דור והאם בכלל תוכל תחושה זו להעלם? בסוף הספר מתחשק לחבק את ג'ניפר חזק חזק. גם היא, באיזשהו מובן, קורבן. ספר מומלץ ביותר לכל אוהבי ההסטוריה, הביוגרפיה, סאגות משפחתיות, שואה, חמלה, אהבה ובעיקר, תקווה.

" אז הם נתנו חלקות אדמ במעט כלום כסף לזוגות שהבטיחו לעבוד במפעל שהם בנו בכפר, וככה לזוגות היה כסף ובית ואז היו להם ילדים. הדבר היחיד שהם לא חשבו עליו הוא שכסף ובתים יוצרים ילדים ושילדים צריכים אוטובוסים, בין שאר הדברים. הדרך היחידה לצאת מכאן עכשיו היא בטרמפים. אני עומדת ליד הטלפון הציבורי בשולי הכפר ומוציאה אגודל. בהתחלה אני חושבת על להתקשר למישהו אבל אין לי מטבעות לטלפון הציבורי. כשמכונית סובארו אדומה עוצרת, אני מתכופפת אליה ומריחה את ההאפטר שייב של הנהג עם הזקן. הוא שומע את "המקרנה", אני נשבעת. "לאן את צריכה להגיע?" הוא שואל. על האדמה חילזון עושה הדרך שלו לאט אלי משאיר שובל ריר מאחוריו. בקרוב יגיע הגשם הראשון. בקרוב אבישג ואני נסיים ללמוד. נתגייס. הכל. אפילו הנסיכה ליה תצטרך להתייס. כולם צריכים. ואני מבינה שאני לא מכירה אף אחד מחוץ לכל הבתים של היישוב ושאני עומדת כאן על האספלט החם לבד. אני אומרת לנהג שכשנראה שאני כבר אשאר איפה שאני". ספר מקסים מקסים מקסים! מומלץ בחום, הכתיבה של שני בויאנג'ו מהפנטת!!!

הדמות הראשית בספר, חמוטל, חיה את מה שיכול להצטייר כ-״החלום הישראלי״- היא נשואה לבחור חובב חידות ובוגר אקזיט מצליח, יש לה 4 ילדים, משרת ניהול במפעל תרופות וחברה בשם ניבי עם בת בשם בריאה. אבל חמוטל לא באמת מרוצה מהתנהלות חייה ובפרט מיחסיה עם בעלה והערותיו המעצבנות. החיים האפרוריים שלה עלולים להשתנות כאשר היא נשלחת מטעם העבודה ללונדון מלווה בעובד שקט ומסתורי. אם זה לא מוקש גדול מספיק, אפשר להוסיף את העובדה שהאקס הנצחי שלה מתגורר באותה עיר בדיוק. ״אוסף מפיות״ הוא שחקן נוסף במלחמה נגד הרתיעה של ישראלים מספרות מקור. הוא מלווה בדמויות שניתן לזהות בדירה ממול, לאהוב או לשנוא אותן, אבל בהחלט לזהות. אירועים מתרחשים והספר זורם והמשחק של ״איפה עובר הגבול״ בין חמוטל לעובד שאיתה בהחלט מוסיף הרבה. ״מסתבר שהחיים שלי דומים מאוד לתשבץ הגיון: השאלות חכמות מאוד, מעניינות ומסקרנות. הבעיה היא שהתשובות פשוטות להחריד״. הציטוט מהספר מתאר בצורה מאוד נכונה את הספר עצמו ולמרות שתשובות פשוטות הן לא דבר מושך במיוחד, יש לזה ערך מסוים במקרה של הספר הזה. נושא אחד לא הכי ברור- שם הספר. אוסף המפיות שמופיע בספר כמה פעמים לא מהווה חלק משמעותי בספר. באותו אופן ניתן היה לקרוא לספר ״חידות הגיון״. דבר אחד בטוח- תחת כל שם שלא יהיה- מומלץ! כנסו להגרלה- https://www.facebook.com/AthenasHOB/photos/a.157819464894361/255598561783117/?type=3&theater

שורה תחתונה- כריכה זוועה, ספר נפלא! הרבה אנשים יחליטו אפילו לא לקרוא תקציר של ספר בגלל כריכה לא יפה/מטרידה/מוזרה וכו׳. במקרה של ״הפיתוי להיות מאושרים״, לא מדובר ספציפית בעניין גרפי, אלא פשוט שהכריכה לא מתאימה לספר. בכלל. במבט ראשון זה נראה כמו ספר עידן חדש של גורו מפורסם רווי ידע בנוגע לחיים מאושרים. יחד עם הסבא הספק עומד להתעטש ספק סובל מגירוד בזקן= לא מושך. מספיק לקרוא את ה-״הבהרה״ בתחילת הספר כדי להבין את אופי הספר. הדמות הראשית היא צ׳זרה אנונציאטה, אלמן ציני, אדיש ועוד קצת ציני. הוא מבלה את זמנו בעיקר בלמצוא סבלנות לכל האנשים שסביבו- בנו שלא מספר לו על נטיותיו המיניות למרות שכולם כבר יודעים, ביתו המאוהבת בעבודתה ופחות בבעלה, בת זוגתו, רוסנה, שמערכת היחסים שלהם מושתת על הסכם, נכדו שאותו הוא לא הכי רוצה לקחת מבית הספר, חברו הטוב והאיטי מרינו ואשת חתולים אחת שממנה הוא מתחמק. אדישותו של צ׳זרה וגישתו הכללית לחיים עומדת במבחן כאשר הוא מגלה ששכנתו החדשה, אמה, סובלת מאלימות פיזית ע״י בעלה. נקרע בין רצונו להמשיך את חייו בצורה רגילה ובטוחה לבין סימני האלימות שלא מפסיקים להופיע אצל אמה, הוא מגיע להבנה שצריך לקבל החלטות לפני שיהיה מאוחר מידי. ״הפיתוי להיות מאושרים״ הוא ספר נוסף שעוסק בסבא אחד ציני ואדיש שמנסה להתמודד עם החיים. והוא ללא ספק מצליח כי הסופר משלב בצורה יוצאת דופן גם הומור (ממש הומור שגורם לחייך ולעיתים גם לצחוק בקול) יחד עם תובנות על החיים. הקורא מגלה סודות ואירועים מחייו של צ׳זרה ושל משפחתו תוך שמידי פעם נגלות תובנות עמוקות, רציניות וממש לא ציניות על חיי משפחה, יחסים, סודות ואהבה. הספר הזה יגרום לכם לצחוק ולהתרגש, במקביל, וזה יתרונו הבולט לכן מומלץ להתגבר על כל דעה קדומה לגבי כריכות ופשוט לקרוא

שורה תחתונה- כריכה זוועה, ספר נפלא! הרבה אנשים יחליטו אפילו לא לקרוא תקציר של ספר בגלל כריכה לא יפה/מטרידה/מוזרה וכו׳. במקרה של ״הפיתוי להיות מאושרים״, לא מדובר ספציפית בעניין גרפי, אלא פשוט שהכריכה לא מתאימה לספר. בכלל. במבט ראשון זה נראה כמו ספר עידן חדש של גורו מפורסם רווי ידע בנוגע לחיים מאושרים. יחד עם הסבא הספק עומד להתעטש ספק סובל מגירוד בזקן= לא מושך. מספיק לקרוא את ה-״הבהרה״ בתחילת הספר כדי להבין את אופי הספר. הדמות הראשית היא צ׳זרה אנונציאטה, אלמן ציני, אדיש ועוד קצת ציני. הוא מבלה את זמנו בעיקר בלמצוא סבלנות לכל האנשים שסביבו- בנו שלא מספר לו על נטיותיו המיניות למרות שכולם כבר יודעים, ביתו המאוהבת בעבודתה ופחות בבעלה, בת זוגתו, רוסנה, שמערכת היחסים שלהם מושתת על הסכם, נכדו שאותו הוא לא הכי רוצה לקחת מבית הספר, חברו הטוב והאיטי מרינו ואשת חתולים אחת שממנה הוא מתחמק. אדישותו של צ׳זרה וגישתו הכללית לחיים עומדת במבחן כאשר הוא מגלה ששכנתו החדשה, אמה, סובלת מאלימות פיזית ע״י בעלה. נקרע בין רצונו להמשיך את חייו בצורה רגילה ובטוחה לבין סימני האלימות שלא מפסיקים להופיע אצל אמה, הוא מגיע להבנה שצריך לקבל החלטות לפני שיהיה מאוחר מידי. ״הפיתוי להיות מאושרים״ הוא ספר נוסף שעוסק בסבא אחד ציני ואדיש שמנסה להתמודד עם החיים. והוא ללא ספק מצליח כי הסופר משלב בצורה יוצאת דופן גם הומור (ממש הומור שגורם לחייך ולעיתים גם לצחוק בקול) יחד עם תובנות על החיים. הקורא מגלה סודות ואירועים מחייו של צ׳זרה ושל משפחתו תוך שמידי פעם נגלות תובנות עמוקות, רציניות וממש לא ציניות על חיי משפחה, יחסים, סודות ואהבה. הספר הזה יגרום לכם לצחוק ולהתרגש, במקביל, וזה יתרונו הבולט לכן מומלץ להתגבר על כל דעה קדומה לגבי כריכות ופשוט לקרוא