ספר חשוב ופרץ דרך שבזמנו עורר פולמוס ושערוריה, גדוש בהגיגים ואמרות שפר על מוסר, יופי ואומנות... השאלה היא אם גם כיום בעידן הסראפ"ע (*) הוא עדיין רלבנטי?

דוריאן גריי הוא עלם יפה תואר שבו מתאהבים לורד הנרי והצייר באזיל המצייר את דיוקנו של דוריאן ומעניק לו אותו. כשהוא מקבל אותו דוריאן גריי מביע משאלה שהוא רוצה להישאר צעיר לנצח ואילו הציור יזדקן ויישא את חטאי מצפונו במקומו - קומבינה שמאפשרת לו לחטוא ולהחטיא, לאמלל גברים ונשים ולהביא את חלקם למעשי התאבדות ואף לרצוח... עד כאן זהו לא יותר מסיפור גותי נחמד, אלא שהספר הוא הרבה יותר מכך.

באמצעות הדמויות, בעיקר לורד הנרי, שוטח אוסקר ויילד את אמונותיו ודעותיו באשר למוסר, דת, אומנות, אסטטיות כיעור ויופי. יש לו לא מעט ביקורת על הניוון המוסרי של האריסטוקרטיה בזמנו ובין השורות הוא מהלל את ההומוסקסואליות. הנשים פחות ישמחו לקרוא את דעותיו עליהן.

לספר יש גם לא מעט חסרונות. היה עדיף אם הספר היה מתומצת ומקוצר בחצי. יש בו פרקים משעממים על נושאים שעבר זמנם ו"רשימות מכולת" (כמו פרק 11 שכולל 17 עמודים על אוספיו של גריי, שלימים התברר שהועתקו מילה במילה מכל מיני קטלוגים), גם ריכוז אמרות שפר וההגיגים הפילוסופיים מעייף לעיתים.

ובאשר לשאלה בפתיח: התקדמנו ועברנו הרבה ב-125 השנים האחרונות, מבחינות מסוימות הספר לא עומד במבחן הזמן ומה שהיה שערורייתי אז הוא טריוויאלי כיום. גם הרעיון המרכזי בספר הוא לא בדיוק מקורי והוא בעצם וריאציה על פאוסט של גתה. הביאורים מראים שהיו גם לא מעט גניבות ספרותיות קטנות בעלילה.
לעומת זאת יש בספר מאגר בלתי נדלה של אימרות שפר והגיגים אינטלקטואלים שבאמצעותם יכול להרשים כל אחד... שבעצם אין לו מה להגיד.

ספר חשוב, כיום לא בטוח שמהנה... אבל התרגום והבאורים מצוינים
_____________
* הסראפ"ע – ר"ת של: הדוניזם, סלבס, ריאליטי, אינסטגרם, פייסבוק, עף-על-עצמי

אני קוראת המון ספרי מתח. המון המון המון.
הספר הזה הוא אחד הספרים היותר לא ברורים ולא נחמדים לקריאה שנתקלתי בהם.
לא יודעת אם זה בעיה של תרגום או שסתם לא זרם לי (חושדת בראשון שהוביל לשני), אבל לא הבנתי כלום ממה שקורה בספר הזה חוץ מהתמונה המאוד מאוד גדולה. אפילו "פיתרון התעלומה" שלא היתה תעלומה בכלל וישר הבנתי על ההתחלה מי האיש אותו מחפשים, לא נתן לי שום סוג של קטרזיס לחווית הקריאה הנוראית.
כנראה אני הבעיה כי הביקורות אוהבות וזה נחשב כספר מאוד בסיסי ומוצלח בז'אנר. :\
עם זאת, מחשיבה זאת הזמן שקראתי אותו כזמן אבוד שהיה יכול לעבור לי בקריאת ספר הרבה יותר טוב. כל ספר אחר שהוא לא הספר הזה, למען האמת.

לא מבינה איך הוא הפך ל''קלאסיקה'' ספר משעממם סבוך ומסורבל.