אין דיונים על ביקורות של אחרים
זכור לי כספר קשה לקריאה עם תאורים אכזריים.
קראתי את הספר ומאוד היזדהתי עם דמותו של אסא קדמוני. זה ששנים לפני כבר ראו בו רבים את הלוחם האידיאלי מסוגם של מאיר הר ציון, רפול סולפו, ועוד לוחמים רבים וגדולים מהחיים ושרק אגדות יישארו מהם לאחר הסתלקותם. אסא יצא ממלחמת יום כיפור ומחויות הקרבות שבהם השתתף אדם סרוט, שבשום אופן לא היה מסוגל לחזור לחיים נורמליים לאחר המלחמה. כמה חבל שאנשים צעירים , כמעט ילדים צריכים לעבור חומות כאלה בחיים?