שמחה הולצברג היה אדם מדהים. ביקר פצועי צהל ותמך במשפחותיהם בתהליך השיקום ואחריו. כך פגש את מעוזיה שהסכים לכתוב את סיפור חייו. קשה מאד למצוא את הספר וחשוב לזכור שסיפור חייו אינו רק סיפור של אדם שמח, למרות שכילד קטן סבל מעוני וחרפת רעב בגלל עצמאותה של פולין, היה בגטו ובמחנות וכנגד כל הסיכויים- שרד. הספר כתוב מתוך הלב, אבל- יש בו קטעים שלא מתאימים לציבור הדתי והמסורתי וחבל. הייתי רוצה לראות מהדורה חדשה שבה תהיה הקדמה, הערות ביבלגרפיות בסוף הפר, כדי שישמש כמקור לכתיבת עבודות ולימוד קטעים מתוכו על השואה בצורה חוויתית, שלא תישכח במהרה
בספר מגלים נושא שלא שמענו עליו. נשים שהתנדבו לצנוח בצרפת הכבושה, למסור לבעלות הברית פרטים שיעזרו להן להילחם. מאד נוגע ללב ויחד עם זאת, אין כאן רומנטיקה זולה בשנה האחרונה יצאו רומנים הסטוריים מדהימים. אולי משך הזמן נוכל להבדיל מראש מה הסגנון, לפי ההוצאה, כי בדרך כלל כל מחברת כותבת 1-3 ספרים בנושא. לא יותר
תודה על ההמלצה. אחפש בספרייה (כשתיפתח שוב).