
הקוסמת הגיבה על: למה אני שונאת ימי הולדת
סיפור שכתבתיגם לי עשו יום הולדת רק כי הייתי חלק מחבורה שהייתה "מנומסת" מכדי לנער אותי החוצה, והיה להן מנהג לעשות ימי הולדת, אז מה לעשות, גם לקוסמת צריך לעשות משהו - שוקולדים בצורת לבבות ופתק עם ברכה. לבנות אחרות עשו חגיגה שלמה עם משחקים שקשורים אליהן ועוגה וכו'. אבל השוקולד שנתנו לי עדיין היה טעים (: ואני מאד א

Rasta הגיב על: למה אני שונאת ימי הולדת
סיפור שכתבתיגם אני לא הייתי מקובל, גם אותי שרטו מספיק בתור ילד. נוער זה רוע טהור.. אם הייתי מצליח לשחרר מהעבר שלי החיים שלי כנראה היו נראים אחרת. יעל צודקת, רק שאצלי זו לא השנאה לאחר שמונעת ממני להתקדם. זה העבר שלי ואולי גם חוסר היכולת שלי להעריך ולאהוב את עצמי. הבוץ שאני תקוע בו מזמן התקשה ואני עמוק בפנים. לא

ראובן הגיב על: למה אני שונאת ימי הולדת
סיפור שכתבתילא ברור מדוע. כתלמיד יסודי ותיכון זה תמיד היה,כנראה כמו לכולנו. וחלקם אגואיסטים שחושבים שמגיע להם. ותמיד יהיו אלה שינסו לרצות אותם. למה? ככה. באשר לימי הולדת,לא מזיז לי.
8 תגובות
אין דיונים על ביקורות של אחרים
אויש זה היה תענוג. והי. לדעתי הוא בכלל לא שטחי כמו השם שיצא לו. יש שם כמה בעיטות חזקות מתחת לשולחן באם היהודיה, ועוד יותר ממנה - בספר החוקים של החברה האנגלוסקסית היהודיה. ובכלל השמעת קול של מורכבות חיי הרווקות בשנות השבעים (ויש דברים שאפשר לנחש שטרם שונו גם שני עשורים אחרי המילניום)
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=21716 הפרטים פורטים את הזוועה לקטעים שמאפשרים לנסות ולקלוט אותה. זו לא סיפורת, אלא תיעוד פרטני של המחנות האמורים. אני קראתי את הספר מהמהדורה הראשונה, ולפי האמור בתיאור הספר יש במהדורה החדשה מידע נוסף.